Page 674 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 674
Pg: 674 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בא"ד לר"מ וכו' שיהא מוכיח מתוכו וכו' מאי דפשיטא ליה לרב חסדא ונקטינן מאי דדחי רב
עכ"ל .אבל לרבנן דהיינו ר"א לא בעינן מוכיח אחא בדרך דחייה בעלמא וראיתי לבעל מגיד משנה
מתוכו עיין בדף כ"ד ע"ב בד"ה בע"מ ור"א היא שכתב וז"ל ואפי' לר' יהודה דאמר גבי כתיבת השם
וכו' ומהרש"א כתב דברים שיש להתפלא עליו מעביר עליו קולמוס ומקדשו הכא כריתות בעינן
דכתב דכל הנך פסולי דפרק הזורק לר"מ הוי וליכא עכ"ל והם דברים תמוהים דלא כר"ח ולא
מדאורייתא והא בהדיא איתא בהזורק דטעמא דר"מ כרב אחא בר יעקב וראיתי לבעל מגן אברהם בהל'
משום דכל המשנה וכו' וע"ש דף ע"ט ע"ב בתוס' תפילין סי' ל"ג ס"ק ז' גבי רצועות תפילין
שהשחירם הגוי פסולים כתב וז"ל נ"ל דאם חזר
בד"ה וצריכה גט מזה ומזה וכו'. ישראל והשחירם לשמן כשר דהא אמרינן בגטין דף
כ' שאם כתב השם ולא קדשו מעביר עליו קולמוס
)זרע יצחק ,ועד לחכמים ג( ומקדשו ואפי' רבנן ל"פ אלא משום דמחזי כמנומר
הא לאו הכי שרי לכ"ע ועיין בא"ע סי' קל"א עכ"ל
איתיביה לא היה כתבו שוקע ,עיין להפר"ח בה' ונמשכו אחריו בספ' אליה רבה ובס' יד אהרן וליתא
גיטין סי' קכ"ד סקכ"א דהשיג על מרן כ"מ ברפ"ט דהיינו דוקא אליבא דרב אחא בר יעקב אבל לר"ח
מה' כלי המקדש דכתב דהיה כותב על הציץ תחילה לא הוי טעמא אלא משום דכתב השני אינו כתב
בדיו קדש לה' ואח"ך היה חיפר האותיות מאחוריו והרמב"ם והרא"ש והר"ן כולהו ס"ל כרב חסדא
כיע"ש דנראה הפך סוגיא זו ועיין בס' דת ודין דלרבנן לא מהני נמי בגט במה שחוזר ומעביר עליו
קולמוס לשמה וא"כ ה"ה ברצועות דלא מהני ואפי'
בתשו' ועיין בס' גבול יאודה דכ"ב ע"ד: לדעת רבינו חננאל ספיקא מיהא הוי כמ"ש
)עיני כל חי ,פעולת צדיק לחיים( הרשב"א בחדושיו ע"ש ולא ידעתי מה שסיים
למילתיה ועיין בא"ע סי' קל"א דאדרבא מהתם
תוד"ה אשה לא ידעה לאקנוי וגו' מ"מ טבלא מוכח להדיא דלא כותיה שהרי פסק שם הש"ע גבי
דידה לא מקני ליה וגו' עכ"ל והיינו משום דשכר גט דלא מהני במה שחוזר ומעביר עליו קולמוס
סופר שיש לו הפסד כדי שלא יעגן אותה הקנו ליה והיינו ודאי אליבא דרב חסדא ועוד מ"ש הרב מ"א
רבנן אבל עיקר הגט שאין לו הפסד שהרי יכול ואפי' רבנן לא פליגי אלא משום דמחזי כמנומר וכו'
לכתוב על דבר פחות משוה פרוטה כדאמרי' לעיל דברים אין להם שורש והם הפך הגמ' בפ' הניזקין
דף נ"ד ע"ב גבי ההוא דאתא לקמיה דרב אמי כו'
לא מקני ליה רבנן וק"ל: וליעבר עליהו הקולמו' וליקדשיה כמאן דלא כר"י
)שערי ציון( דתנן וכו' אפי' תימא ר' יהודה עד כאן לא קאמר
רבי יהודה אלא בחדא אזכרה אבל דכולי ספר תורה
ד"ה אי וכו' תימא וכו' ק"ט מאי ק"ל דכיון לא משום דמחזי כמנומר ע"כ הרי לך בהדיא
דאשכחן דכתם מתני' דלקמן דהכותב טופסי גיטין פלוגתא דר"י ורבנן באזכרה אחת דלא מחזי
דמוכח מינה דסתמ' פסיל וכדדייקי' בריש זבחים כמנומר ואפ"ה פליגי רבנן וקאמרי אין השם מן
שפיר קאמר ר"י בפשיטות הא בעי' לשמה וליכא
ונ"ל דקושייתם היא אר"י דקאמר הא בעי' וכתב המובחר ובודאי נתעלמה מן הרב ההלכה וק"ל:
לה לשמה וליכא משמע דמוכת' ממעטי' אפי' סתמא )עוד יוסף חי ,ועד לחכמים ג(
והא ר"פ ס"ל דמוכת' לא ממעטינן כן אלא היכא
דאינתיק אבל סתמא לא וא"כ הו"ל לר"י לומר אי
משום כריתות דאית ביה הא קי"ל דסתמא פסיל
וכדתנן הכותב טיפסי גיטין ולר"פ ע"כ טעמא
674
