Page 678 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 678
Pg: 678 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
יקצצינו ולעולם אם רצה לשייר ישייר לזה דחה דף כא ע"ב
דפשטא דמילתא דפסול משום דלא הוי כריתות.
שם כתבו על חרס של עציץ נקוב וכו' עיין בתוס'
)שערי ציון( לעיל דף ז' ע"ב בד"ה עציץ ותראה דטעמא דנקט
נקוב לרבותא דאע"ג דלשאר דברים חשיבי
רש"י ד"ה אין כותבין וגו' שאינו מחוסר כמחובר מ"מ הכא דאיירי בחרס דינו כתלוש א"נ
קציצה עכ"ל עיין לה' מר דרור ז"ל ולענד"ן ליש נ"ל דאיירי דבעי למינקט פלוגתא דאביי ורבא דקאי
דהמקשה דלעיל ס"ל דדוקא במחובר לקרקע הוא דוקא אעלה של עציץ נקוב נקט ברישא עציץ נקוב
דאמרי' מחוסר קציצה אבל קרן של פרה שהפרה ושוב מצאתי שהבית יוסף סי' קכ"ד כתב הטעם של
עצמה תלושה לא חשיב מחסור קציצה מדי דהוה התוספות מדעתו דלא ראה אותן ע"ש והתימה על
בנייר של הגט דחותכין ממנו ולא חשיב מחוסר הרב פ"ח שם ס"ק י"ז דדחה דברי ב"י דהא הם הם
קציצה כמ"ש התוס' ד"ה יצא זה ע"ש עוד נ"ל דברי ב"י הם הם דברי התוס' והרשב"א שם ומה
לישב דבאמת המקשה דלעיל ס"ל דטעם דמתני' שדחה הרב באומרו דהא החרס של עציץ דינו
הוא כמ"ש הוא ז"ל דבעינן דבר הניתן מיד ליד אלא כתלוש לק"מ דמ"מ איכא רבותא טפי מכשאינו
דרש"י ז"ל פירש לפי האמת דתרץ לו הש"ס משום נקוב דבשאינו נקוב לא משכחת ביה שום צד
דבעי' שאינו מחוסר קציצה ומתני' דלעיל אשמעי' מחובר אבל בנקוב איכא צד למיחשב כמחובר מה
עיקר הדין דבעינן שאיני מחוסר קציצה והכא שבתוכו וא"כ איכא רבותא אפילו בחרס ואין לנו
אשמעי' דגזרינן טיפס אטו טורף או טורף אטו להאריך עוד בזה אלא שנאמר דאפשר דרש"י
חתימה ומה שדקדק עוד בדברי רש"י ז"ל דכתב דלעיל דף ז' שהקשו עליו התוס' שם מהך דהכא
כתבו על המחובר בגמ' פריך וגו' ודקדק הוא ז"ל דעתו כדעת פ"ח ומה שנקט נקוב משום איידי
דמה בא רש"י לאשמעי' בזה ולענד"ן דרש"י נתכוון
לתרץ מה שקשה הפנ"י ז"ל בגמ' דפריך ואמרת כדכתב פ"ח וכדכתיבנא ג"כ אנא.
רישא אין כותבין והקשה ה' ואימא דהא דקתני )זרע יצחק ,ועד לחכמים ג(
מתני' אין כותבין הייני לכתחילה ואם בדיעבד כשר
ותרץ דמדאורייתא ליכא חילוק בין לכתחילה גמ' יצא זה דמחוסר כתיבה קציצה נתינה וגו'
ולדיעבד ע"ש ונראה דרש"י ז"ל נתכוון לתרץ כן עי' להפנ"י ז"ל ולענד"ן דלק"מ דבשלמא הכא דלא
והוא דרש"י ז"ל מתחילה כתב אין כותבין משום אפשר למקצייה משום דבעינן שאינו מחוסר אלא
דכתיב וכתב ונתן ואח"כ כתב ובגמ' פריך וגו' כתיבה ונתינה א"כ אי שייר לעצמו נמי הפרה או
דהיינו דכיון דהא דאין כותבין משום דכתיב יכתב העב דפסול משום דבעינן דבר הכורת ביני לבינה
ונתן א"כ ניחא הא דבגמ' פריך ובזה מדוקדק לשון אבל לעיל דשייר לעצמו הנייר לא מפסל משום
רש"י ז"ל דכתב אין כותבין דכתיב יכתב ונתן דבעינן דבר הכורת בינו לבינה דכי שייר נמי נייר
דמשמע דהטעם דאין כותבין משום דכתיב וכתב חשיב דבר הכורת בינו לבינה דתקצייה להנייר
ונתן ובאמת הש"ס לא קאמר הכי אלא הטעם הוא ותתן לו ולא הוי מחוסר נמי קציצה כדכתבו
משום גזירה וע"פ מה שכתבני ניחא דר"י ז"ל פירש התוספית ד"ה יצא זה ע"ש וק"ל ומה שכתב הפנ"י
דאפשר לתרץ אלא משום דמסתמא לא חשיב
לפי מה דס"ד המקשה ודוק. כריתות נראה דכוונתו דאפשר לתרץ דאיכא למימר
)שערי ציון( דזה הוא כוונת המשנה ויתן לה את הפרה שלא
678
