Page 679 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 679
Pg: 679 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
קציצה מן המחובר עכ"ל דמשמע אבל בדבר תוס' ד"ה יצא זה שמחוסר וכו' ,בין שטה לשטה
התלוש לא הויא קציצה ודוק שפיר דנכון הוא. וכו' ,ק"ק דההיא מאי קציצה איכא ,ואף אם קוצצו
)שדה יצחק( אינו אלא אחר נתינה.
)שרביט הזהב(
מתני' אין כותבין במחוב' לקרקע כו' רש"י ד"ה
אין כותבין במחובר כו דכתי' וכת' ונתן שאינו רש"י ד"ה הנייר מחוק יכול לחזור ולמוחקו,
מחוסר קציצה ע"כ ק' כפי פרשי דכתב דטעמא מדברי רש"י ז"ל נראה שהשטר הוא ועדיו על
דמתני' משום דכתיב וכת' ונתן יצא זה שמחוס' המחק ואפי"ה אין כותבין ,שמא ימחוק השטר
קציצה ונתינה מאי בעי ש"ס לעיל אלא קרן של ויזייף ,וקשה לדבריו מה שהקשו התוס' לקמן בד"ה
פרה ליקציה בו והרי מטעמא דמתני' דהכא אנו ולא על נייר מחוק ,ע"ע ,דאי אפשר לפרש בדברי
למדין ג"כ לקרן של פר' שא"א לקצצו ודוחק לומ' רש"י כמו שפירשו התוס' ,ונראה דרש"י מפרש
שעדיין לא ידע נמי טעמא דמתני' ובשלמא בלא ולא על נייר מחוק היינו שלא נמחק בפניהם ,דבזה
פרש"י הייתי או' דמתני' דאין כותבין במחובר איכא למיחש שמא מקום העדים נמחק שני פעמים,
לקרקע איירי שאפי' אם נתן לה הקרקע פסול משום והשטר פעם אחת ,דאף שאח"כ ימחוק השטר ,יבוא
דכתיב ונתן דבר הניתן מיד ליד ולכן בעי לעי' בענין כולו שוה ,וכדכתב מר"ן טור חו"מ סי' מ"ה ס"קך
הפרה ולקציה בו ותרץ אמ' קרא ונתן יצא זה ע"ש ,אבל היכא שנמחק בפניהם כותבין ,א"נ ס"ל
שמחוסר קציצה וצריכי דלעי' אשמועי' בענין העב לרש"י לחלק בין גיטין שהוא מילתא דאיסורא,
והפרה שאסור לקצצה והכא אשמועי' במחוב' שיש להחמיר בה יותר משאר שטר ,וחיישינן
לקרקע שאע"פי שלא קצץ אסו' אלא לפרושו קש' לנמחק פ"א ,וכזה נראה דעת הש"ע שסתם דבריו
וי"ל דודאי מודה רש"י שעיקר מתני' דאין כותבין ודוק .בגיטין שמא לא יהיה ניכר בין הנמחק שתי
במחו' לא אתא לאשמועי' אלא אפי' אם נתן לה
הקרקע פסו' משום דכתי' ונתן דבר הניתן מיד ליד פעמים.
ומה שכת' משום שמחוסר קציצה ר"ל דמתני' )שרביט הזהב(
אשמועי' נמי במי שמחוסר קציצה ג"כ והראייה
מדקמש' בגמ' והאמרת רישא אין כותבין ולכאורה בד"ה יצא זה וכו' וכן היה ר"ת מחמיר מדקאמר
מאי מק' והאמרת רישא והרי רישא אין כותבין בסמוך כתבו על חרס של עציץ נקוב וכו' כתב
ולכאורה מאי מק' והאמרת רישא והרי רישא שאמ' מהרש"א ז"ל מפורש בדברי הרא"ש משמע דאי
אין כותבין מיירי בשלא קצצו ופסול משום דבעינן תבריה ויהיב לה החרס דפסול וחשבינן ליה וכו'
ונתן דבר הניתן מיד ליד אלא ודאי דריש' נמי מיירי עכ"ל ע"ש וכן יש לדקדק מפירש"י שכתב ואין
שכתבו וקצצו ושפיר מק' והאמר 'ריש' כו ולכן כת' לחוש שמא ישבר החרס וכו' עכ"ל דמשמע אם
רש"י בד"ה כתבו על המחובר כו בגמ' פרי' בו ע"כ שברו הוה מחוסר וכו' אבל הרא"ש כתב בשם
ולכאורה מאי אתא לאשמועי' אבל כפי מה שכתבנו רש"י שהיה מכשיר וכ"ע עכ"ל מהרש"א ולפי
ענ"ד אפשר לומר כוונת רש"י היא דלא חשו לגזור
יתיישב בטוב ודוק. שמא ישבר החרס משום לא שכיחא ביה קציצה
)מר דרור( דלא מפסיד ליה לעציץ ולעולם אם שבר החרס ונתן
לה כשר כיון שהוא תלוש ולפי זה אתי שפיר מה
שם ורבנן האי וכתב מאי עבדי ליה .הרב המכתב שפירש בדבור שלאחר זה שמא יקטום העלה והויא
ד"ג הקשה דלדברי הריב"ה ומרן סי' ק"ך שכתבו
679
