Page 684 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 684
Pg: 684 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
תוס' ותירץ וז"ל ובירושלמי פריך כה"ג גבי וכיון שנקנה האבר לשפחה ,קנתה מידה שיעו מה
משחרר חצי עבדו ומשני בשזיכה לו ע"י אחר ,וכן שיספיק לאותו אבר ,הא למה זה דומה לקונה בית
נמי יש לפרש הכא כיון דעובר ירך אמו הוא זכתה בחצר ,קנה בתשמישי החצר ,שיעור מה שעולה
לו בשחרור ע"י אחר כאילו היה משחרר אחד לבית ,כנ"ל בנדון זה ,וא"כ שפיר איכ אלמימר,
מאבריה עכ"ל ,ור"ל דאם לא היה עובר ירך אמו דגיטה וידה באים כאחד ,ולזה האריך בש"ס לומר,
לא היה משתחרר אף אם זיכה לו ע"י אחר דהוי ונעשה כמי וכו' ,ומ"ש התוס' דאפילו המשחרר
מקנה לדבר שלא בא לעולם ,אבל השתא דהוי ירך כולה חוץ מידה וכו' י"ל דאנה"נ אם ביאר בפירוש
אמו הוי כאחד מאבריה ויצא לחירות ,וכן מצאתי חוץ מידה ,אבל מסתמא כיון שהקשה לה אבר ,הוא
סברא זו להראב"ד בהשגות הלכות עבדים ע"ש
בפ"ז ,ותימה דהא ש"ס דילן פליג בהדיא וס"ל וכל תשמישו קאמר ,ודוק.
דמשחרר חצי עבד זכה בקבלת גיטו הוא עצמו. )שרביט הזהב(
מיהו נראה פשוט דאין כונת הרא"ש לומר דש"ס
דילן סבר כירושלמי גבי חצי עבדו דהא להדיא פליג דף כג ע"ב
ש"ס ,אלא דהביאו ללמוד ממנו לכאן דאיירי ע"י
אחר ,מיהו ש"ס דילן מפליג ביניהם דמשחרר חצי בד"ה אבל לא מיד רבו שלו יגי' דיד עבד כיד
עבדו דכיון דיש לעבד זכות ביד שמקבל בה זכה, רבו וגו' עכ"ל לפי טעם זה דוקא שליח קבלה היא
וכאן שכל השפחה עם ידיה לאדון בעינן זיכה ע"י דלא ליהוי אבל שליח הולכה דלא שייך ביה טעם
אחר. זה הוי שליח וק"ל:
)חי' ר"מ מאימראן( )שערי ציון(
גמ' אשה נאמנת וכו' מק"ו .וא"ת מאי ק"ו מה בתוס' ד"ה אין העבד וגו' ואמר ר"ת דנקט נכרי
לנשים שטעם הימנותם בגיטה טפי ממיתה לפי לתשמעינן וגו' עכ"ל עיין להפנ"י ז"ל ולענ"ד
שבמיתה מתקלקלת על ידיהם משקרות ,לא כן כאן נראה דודאי הא' סברא דאין העבד נעשה שליח לפי
דאינה מתקלקלת על ידיהם אינם משקרות דלא שאינו בתורת גיטין וקידושין היא סברא פשוטה
יועילו ,אבל איהי אדרבה במיתה כיון דאיהי אלא דהו"א דמונקטא מתני' נכרי משמע הא עבד
מתקלקלה כי אתי בעל חי דייקא טובא ולא משקרא, כשר וליכא האי סברא וא"כ כיון דאיצטריך מתני'
אבל גירושין לכי אתי בעל לא מהימן א"כ ליחוש נמי נקט נכרי מטעמא אחרינא תו ליכא למיטעי
דילמא משקרה וסומכות שהב"ד לא יאמינו כלל
לבעל אלא לה .וי"ל דמ"מ יכול הבעל לקלקלה ע"י לומר דעבד כשר וק"ל:
עדים וראיה שלא שלח לה גט ולכך האמינוה .וכי )שערי ציון(
תימא א"כ דחששת עדים קרובה היא שלכך האשה תוס' ד"ה נעשה וכו' .פירוש במשחרר חצי עבדו
נאמנת ,א"כ לא נאמין שאר נשים דסניין לה שמא לא קשיא להו ,דהא איכא לאוקמי במזכה לו ע"י
יקלקלוה ע"י עדים כשם שאין נאמנות בארץ ,די"ל אחר ,ועוד אפילו יתן בידו כיון דיש חלק לעבד ביד
דודאי ההיא דעדים מילתא דלא שכיחא שימצא שמקבל בו ויש לו חלק בידו הוי גיטו וידו באין
עדים שלא זזה ידם וכו' שלא שלח גט ,וכיון כאחד ,והכי איתא להדיא בפרק כיצד מערימין
דקלקולה בדרך רחוק לא יעשו הם מעשה ידיהם המשחרר חצי עבדו יצא לחירות גיטו וידו באים
שקר בשביל קלקולה ,כיון שהוא בדרך רחוק כאחד ,פירש"י אעפ"י שלא ישחררנו כולו יש יד
לעבד לקבל גיטו דגיטו וידו באים כאחד עי"ש ,הרי
בהדיא כמ"ש .ובחידושי הרא"ש הקשה קושית
684
