Page 686 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 686
Pg: 686 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ומה גם אחר שהראו להרב ז"ל שם דבור התוס' גמרא והא אמרינן ולא אחד יכול להוציא עליהן
לקמן דף פ"ב ע"ב ד"ה אפילו לא וכו' ,שמוכיח שטר חוב נ"ב אף על גב דלא דמיא לגמרי דהתם
להדייא דאינם גרושין כלל ,דחהו הרב ז"ל שם, יכול לומר לא אני לויתי אלא חבירו לוה ולשעבד
עצמו כתב לך וכאן הואיל ואין לחוש לנפילה ליכא
והאמת הוא כפשט התוס' וכמ"ש ,ודוק. למימר הכי אף על פי כן יש לחוש שמא חבירו נתן
)שרביט הזהב( בה עיניו וכתב ונתן לה גט זה כדי להוציאה מבעלה
בא"ד דאין עידי מסירה מדקדקים בדב וכולי, ותנשא לו הרמב"ן ז"ל.
וכתב מהר"ם דאם כן מאי משני בע"מ ותירץ )שדה יצחק(
דמיירי בשגרשו זה בפני זה עי' שם ולע"ד אפשר
לומ' דהכא מיירי בשעידי חתימה הם בעצמם עידי תו' ד"ה וכו אי בלא הוחזקו הא מסקינן לקמ'
מסירה וע"ח שפיר מדקדקי' בדבר וכן מבואר דלא חייש' וכו עכ"ל ר"ל דכ"ע לא חיישנ' בשלא
נפל .בא"ד ואי בשהוחזקו א"כ לר"ת אפי' זה בפני
בתוס' שם ובמהרש"א ע"ש. זה אין מגרש עד שיכתו' דור או שום סימן עכ"ל
)שלמי תודה ,ועד לחכמים ג( ק"ק כפי קס"ד דרבא דס"ל דמתני' ר"מ היא א"כ
מאי מקשי אביי והאמרת וכו והא לא דמי דהכא כיון
ד"ה לאיזו כו' הכא מודה משום דוכתב לה שיש סימן בגט אם נמלך והשליכו לאבוד ולקחתו
לשמה משמע שיהא מבורר בשע' כתיבה כו' זו או אם מסרו לאשת חברו הרי אנו רואים סימן
עכ"ל ולפ"ז מאי דפריך לקמן מהך דהאומר לבניו וכן גם כן יש לדקדק בדברי רש"י דלא דמי דהאי
הריני שוחט את הפסח כו' ה"מ לשנויי דגבי גט משום דלא לויתי ממך ומתני' בהשליכו לאבוד או
שאני משום דבעינן שיהא מבורר בשעת כתיבה מסרו לאשת חברו ועוד זה בעצמו שייך להקשות
כמ"ש התוס' אלא משום דמלתא דר' יוחנן דקאמר אפי' בכתב לגרש הגדולה לא יגרש הקטנה הא
כדי לזרזן במצות מוכרח הוא כדי שלא תקשה למ"ד גדולה מצי מגרש והא ג"כ חיישי' לנמלך והשליכו
אין ברירה כדפריך בפסחים דעיקר מלתיה דר' לאבוד ולמה לא הקשה אלא מריש' כפי פי' רש"י
יוחנן אהא אתמר מש"ה משני ליה הכי ובס' מיים
חיים דחה דברי התוס' מכח קו' זו בכדי גם מה ויש ליישב ודוק.
שדחה ראיית התו' מדקאמר בגמ' דאי אתמר בהא )מר דרור(
בהא קאר"י אין ברירה משום דבעינן לשמה דההיא
דחייה בעלמא אבל לקושטא דמלתא הוא דלא שאני רש"י ד"ה חוץ מן הא' וכו' ,דתניא בפרקי
לן אבל למ"ד יש ברירה קושטא דמלתא הוא דאיכ' בתראי וכו' ,ר"ל והתם כשאומר כן ,אפילו מאישה
לפלוגי בהכי ובודאי דרבי יוחנן לא אתא אלא לא נתגרשה מתאבל עליה וכיוצא ,והיא אשתו לכל
לאפוקי מבר פלוגתיה דמפליג בהכי דאי לאו הכי דבר ,ואם רצה להחזירה אינו צריך לקדושין
אחרים ,מ"מ לכהונה נפסלת ,מגזירת הכתוב ,ואם
מאי קמ"ל ר' יוחנן ומהי תיתי לפלוגי בהכי: כן הכא נ מי ,ויש אמרו דהתם מיהא ,מאישה
)עוד יוסף חי ,ועד לחכמים ג( נתגרשה לגמרי ,ואינו כלום ,דא"כ מאי מדמי רש"י
ודוק ,שוב הובאו לידי שו"ת מהר"ם מלובלין
דף כה ע"א וריאתי שם תשובה למהר"מ יפה בעל הלבושים,
שנראה מדבריו שמחליט לומר כן ,דמאישה
בד"ה שני לוגין וכו' עיין מהרש"א ז"ל ולהמש"ך נתגרשה לגמרי ,ע"ש ,ודבריו תמוהים הם מאד,
מה שהק' לפי דברי מהרש"א ז"ל ולענד"ן לתרץ
686
