Page 691 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 691

‫‪Pg: 691 - 22-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫דבנישואין דאיכא פירות פסיל מוקדם משום טרפא‬          ‫ע"ש ודבריו תמוהי' דא"כ מאי מקשי' התו' בסוף‬
‫שלא כדין‪ .‬ותו א"ל במאי דמתרצינן דה"ט משום‬                                             ‫הדבור וצ"ע‪.‬‬
‫תקנת הולד דהא משמע ודאי דליכא משום תקנת‬
‫הולד אלא במוקדם משא"כ אי ליכא זמן כלל‬               ‫)משמרות כהונה‪ ,‬ועד לחכמים ג(‬
‫דמהיכא תיתי לו' גיטה קודם לבנה משום דליכא זמן‬
‫וא"כ אכתי תקשי דממתני' משמע דבכ"ג מניח‬              ‫גמרא בהא דאמ' רב פפי האי אשרתא כו' פסול‬
‫מקום הזמן וכותב אותו בזמנו כשנותנו לבעל‬             ‫דמחזי כשקרא ק' דהא תנן בפ' ג"פ כותבין שטר‬
‫דמשמע דבכל גוונא לא סגי בלא זמן והתי' לזה‬           ‫ללוה וכו' ולמוכר אלמא לא חיישינן למחזי‬
‫דצריך להניח מקום הזמן משום חששא דשמא לא‬             ‫כשקרא וראיתי לרבותינו בעלי התוס' במציעא דף‬
‫יגרשנה עד אחר נשואין אך בבא לגרשה בזמן‬              ‫י"ב ד"ה כותבין וכו' שכתבו דכיון שהוא כותב בה‬
‫אירוסין אפשר דבלא זמן נמי ש"ד למ"ד משום‬             ‫חובתו לא מחזי כשקרא ולא דמי לאשרתא ומבואר‬
‫פירות אך מדברי התוס' דשמעתין בפ' המביא תנין‬         ‫הוא דחילוק זה כתבוהו ליישב לס' רב פפי דלא‬
                                                    ‫תקשי ליה מתני' כמ"ש המעיין אבל לפי מסקנא‬
          ‫ד"ה ר"ל אמר כו' לא משמע הכי יע"ש‪.‬‬         ‫דשמעתין דאמ' דליתא לדרב פפי ולמחזי כשקרא‬
‫)גבול יאודה(‬                                        ‫לא חיישי' תו ודאי דליכא חילוק בין לוה שכותב‬
                                                    ‫חובתו ובין מלוה שכותב זכותו כנ"ל ברור‪ .‬ולפי זה‬
‫שם שמא יאמרו גיטה קודם לבנה‪ ,‬ק"ק א"כ‬                ‫דברי הרב בב"ח סי' ל"ט שכתב שם ליישב קושית‬
‫אמאי תקנו זמן בגט ארוסה כל עיקר‪ ,‬ולכאורה‬            ‫מרן ז"ל שהקשה ע"ד הה"מ במ"ש דאין כותבין‬
‫נראה דכן הוא‪ ,‬דלא תקנו זמן אלא בנשואה‪ ,‬אבל‬          ‫למלוה וכו' משום דמחזי כשקרא ואולי מערים הוא‬
‫בארוסה לא תקנו‪ ,‬אלא שלא להקדימו‪ ,‬אלא שאין‬           ‫והקשה מרן מסוגין דהא מסקינן דלמחזי כשקרא‬
‫נראה כן‪ ,‬מדקאמר ומקום הזמן בגט ארוסה‪ ,‬משמע‬          ‫לא חיישי' והוא ז"ל כתב דלדברי התוס' א"ש דהא‬
‫דעכ"פ צריך לכותבו‪ ,‬לכן נראה‪ ,‬דאפילו לא יכתוב‬        ‫דהכא היינו בכותב חובתו אבל במלוה שכותב זכותו‬
‫זמן כל עיקר‪ ,‬אכתי איכא חשש שיראו בגט כתוב‬           ‫איכא חששא דמחזי כשקרא כו' יעש"ב הם דברים‬
‫ארוסה‪ ,‬ויש לה בנים‪ ,‬יאמרו שגירשה מן האירוסין‪,‬‬       ‫תמוהים לענ"ד כפי מ"ש והוא ברור למעיין שם‬

                       ‫וגיטה קודם לבנה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬                                      ‫בדבריהם וצ"ע‪.‬‬
                                                    ‫)אור יקרות(‬
‫)שרביט הזהב(‬
                 ‫דף כז ע"א‬                          ‫גמ' קא פסיק ותני כו' אע"ג דגזרינן שטרות אטו‬
                                                    ‫גיטין כדתנן במתני' שטרי מלוה כו' מ"ת לא מצי'‬
‫ם תוס' ז"ל ד"ה הא אמר תנו כו' דבידוע כו'‬            ‫מימר דה"ט נמי דגיטי אירוסין דגזרינן גיטי אירוסין‬
‫אפילו אינו שלה כיון דאינה צריכה אלא לראיה‬           ‫אטו גיטי נישואין דדוקא בשם האיש והאשה ושם‬
‫כו' י"ל מאי שנא מהא דכתבו התוס' לעיל דף ד'‬          ‫המלוה והלוה ודאי דאיכא למגזר הא אטו הא משום‬
‫ע"א ד"ה מודה ר"א במזוייף מתוכו כו' וז"ל דהתם‬        ‫דלאו כ"ע דינא גמירי דבעינן לה לשמה וסברי דכי‬
‫כדין תפסיל כו' אע"פ שדבר אמת אין לעשו' אלא‬          ‫היכי דבשטרי מלוה כתבינן שם הלוה והמלוה ה"נ‬
                                                    ‫בגיטי נשים ברם לענין הזמן דמילת' דמסתברא‬
              ‫בעדו' כשר כדאמרי' כן' ע"ש ודוק‪.‬‬       ‫דאתיא למטרף לקוחות שלא כדין ליכא למגזר גיטי‬
‫)ידיו של משה(‬                                       ‫אירוסין אטו גיטי נישואין דודאי מידע ידעי‬

                                               ‫‪691‬‬
   686   687   688   689   690   691   692   693   694   695   696