Page 692 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 692
Pg: 692 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שנתחלף ,יחזיר לראיה בעלמא ,כיון שאנו מודים, בד"ה כאן במקום וגו' דמזה יוב"ש נפל עכ"ל
וכ"ש אם יודעים בבירור שנל לה גט ,כמ"ש התוס' ע' מהרש"א ז"ל ואפשר דאיכא למימר דידעינן
בסוף הדבור ,דאם ראינו גט בידה ,יחזיר אפילו דשל זה הוא כגון דראינו ביד הבעל הגט סמוך
אינו שלה ,ומינה דממילא אזדא לה ההוכחה לנפילה וכמו שכתב הרב פנ"י ז"ל והא דקאמר מיד
שהוכיחו בסוף הדבור המתחיל ,הא אמר תנו, האשה נפל היינו משום דאיכא למי' דלאחר שראינו
ומברייתא דייק שפיר וכו' ,דלפי האי פירושא ,פי' דידו נתנו לאשה ונפל ממנה אלא דלתי' שני דחיקא
אם הבעל מודה ,היינו שממנו נפל ,והוא של אשתו, להו למי' הכי דראינו בידו ונתנו לה ונפל ממנה
דלגבי דבר זה שנפל ממנו ,אנו מאמינים לו ,ולגבי בשעה אחת אבל בברייתא איירי לזמן מרובה ולכך
שאמר גירש לא מהימנינן ליה ,וכפי זה שייך איכא למי' שפיר דראינו בידו ונתנו לה ונפל ממנה
לאלתר שראינו אותו אצלו ודוק ,ועי' מהרש"א ז"ל
מ"ש בזה ,ומכאן תשובה מוצאת לכל דבריו ,דמה ודוק.
חילוק יש בין כשנאמר כדברי התוס' דהכא ,או )שערי ציון(
כדלקמן ,סו"ס כיון שאתה אומר שאינה משקרת
במזיד ,הרי אתה מודה שממנה נפל ,ואיך לא נאמין בא"ד ע"י מה שנמצא לאלתר לא ידעינן כלל
אותה למפרע ,אין אלו אלא דברי תימה ,הלכך שהוא שלה ,פי' אפי' נפרש שמצאו קרוב לעת
שנכתב ,דאז הוי לאלתר מעת שנפל ,אינו מוכיח
נפרש כמ" ,ודוק. שהוא שלה ,ומהר"ם כתב דלא שייך כלל לאלתר,
)שרביט הזהב( ואין כן במשמע דברי התוס' ,אלא דשייך לאלתר,
תוס' ד"ה הא אמר תנו נותנין וא"ת כו אמר תנו אלא דלא מהני מידי ,דוק בדבריהם.
נותנין משמע שבא עכשו לגרשה כו אבל בבריי' )שרביט הזהב(
דקתני בזמן שהבעל מודה כו ע"כ ק"ק והרי
כתבו לקמן בד"ה בזמן שהבעל מודה כו דיחזיר בא"ד וי"ל כגון דידעי וכו' ,לקמן בד"ה מעולם
לאשה דקתני היינו בעדים ותתגרש בחזרה זו כו לא חתמנו ,כתבו התוס' דלא חיישינן שישקר
ע"כ א"כ היינו כמו תנו מתני' ואמאי פריך אברייתא במזיד ,ואפשר דהיינו ידיעא דהכא ,ונ"ל עוד דלפום
כיון דקלא אית להו ומסקי לקוחות אדעתיהו שפיר האי תירוצא ,צריכים אנו לפרש ברייתא דאייתי ר'
ויש לחלק דשאני ברייתא דאפי' שיחזיר ע"י עדים זירא ,ואוקמה ללישנא דלא פליג רבה באין שיירות
לגר' עכשו אפ"ה טועין הלקוחות וסוברים כיון והוחזקו שהגט ידענו שנפל מהבעל ,אלא שהבעל
מודה שהוא של אשתו שגירשה בו והפקדתו אצלו
שאמר שממנו נפל ואומרים שב"ד מאמנים להם. וכיוצא ,או פרעה בכתובתה ,ונתנה לו הגט ,ואנו
)מר דרור( אין אנו מאמינים לו ,כדכתבו התוס' לקמן ד"ה בזמן
שהבעל מודה ע"ש ,ויחזיר לאשה ,היינו שתגרש בו
דף כז ע"ב עכשיו ,ולהכי כי ליכא שיירות הוא דיחזיר ,הא
לא"ה חיישינן לאיחלופי ,שאם נאמר שנפל ן
תוס' בזמן שהבעל מודה יחזיר לאשה כו' וא"ת האשה ,והבעל מודה שנפל ממנה ,כמ"ש התוס'
כו' וי"ל דלא מהימן כו' בודאי הכונת התוס' אם היא לעיל בד"ה הא אמר תנו ,בסופו ,קשה טובא ,בין
כמו שכת' מהריב"ל ז"ל דס"ל כמ"ד התם דלא נאמר כמ"ש התוס' הכא ,דידעינן שממנה נפל ,בין
פלגינן דבורא דדוקא כשאומ' שעכשיו גרשה נאמן נאמר כמ"ש לקמן ,דלא חיישינן שישקר במזיד,
סו"ס קשה ,למה לי אין שיירות מצויו ,לו יהא אלא
692
