Page 696 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 696
Pg: 696 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ומה שכתבו וא"ת מאי בזיון איכא והא תנן לעיל פלוני מת ולאו דוקא א"כ איכא לאוקמי איש פלוני
דף כ"ב ע"ב האשה כותבת את גיטה וכו' ,איני שדנו אותו למיתה אבל עדין לא נחתם:
יודע מעיקרא מאי קשיא להו וכי נעלם מהם סוגיין
דלעיל דף כ' ע"א ודף כ"א ע"א דאמר בהדיא א"נ יש ליישב בס"ד דאע"ג שכתבו התוס' דאיכא
לאוקמי ברייתא מקמי דליחתם פורסי שנמג היינו
דאקנוי אקנו ליה רבנן וצ"ע. משום דניחא ליה להק' מרישא דמסיפא איכא
לדחוקי ולומר דברייתא איירי מקמי דליחתם פורסי
)אמרי בינה( שנמג אבל לפי האמת דוחק לאוקמה בהכי דברייתא
סתמא קתני משמע אפי' לאחר שנחתם ולכך לפי
מאי בנייהו וכו' .פירוש כיון דלפי האמת הא והא
איתא ואביי שפיר קאמר ורבא שפיר קאמר אביי האמת לא מוקים למתני' אלא בדייני ישראל:
מ"ט לא אמר כרבא ורבא מ"ט לא אמר כאביי. )שערי ציון(
ומיהו קשה אימא דאיכא בינייהו טובא לענין נתינת
הגט דלרבא דאמר משום בזיון דבעל דוקא קתני דף כט ע"א
הרי אלו יכתבו ויתנו דגבי נתינה נמי קפיד דעל ידי
שיאמרו לאחר שיתן ירגיש וכו' ולרבא דאמר תו א"ל במאי דאמרי' מאי בינייהו שלדעת
משום דמילי נינהו דוקא כתיבה יכתבו הם אבל הרמב"ם ז"ל דאית ליה דאף באומר אמרו לפ'
נתינה לא כדפי' לעיל הרשב"א ,וכבר נתחבטו גאוני שיכתוב גט לאשתי מילי נינהו ולא מוסרן לשלי'
עולם בקושיא זו והניחוה בצ"ע .ונראה במה דעיקר לימא דא"ב אומר אמרו לפלוני דלמאן דאמר משום
קושיין היא אביי מ"ט לא אמר כרבא וכו' דמתני' בזיון ליכא ולמ"ד משום מילי איכא והא עדיפא
משתמע הכי ומשתמע הכי אי יתנו דוקא או לאו דא"ב בגט גופיה ולא במתנה ונר' דלק"מ דהרמב"ם
דוקא ,והיינו הך דקשיא לן לרבא מ"ט לא אמר דפסק הכי ה"מ דס"ל דהלכת' כר"י דמסקי' בפ'
כאביי ויפרש נמי מתני' כאביי דיתנו דוקא אם כן האומר אליביה דאית ליה דאמרו נמי הוו מילי אבל
לא מצי לשנויי כדפי' וע"כ צריך לפרש בנייא שמואל אית ליה דאע"ג דמילי לא מימסרן לשליח
אחריתי דמשום הכי לא אמרו אביי כרבא ורבא מ"מ באמרו ליכא משום מילי וא"כ לא מצי מימר
תלמו' דלמ"ד משום מילי אומר אמרו נמי לא מהני
כאביי דוק. דהא שמואל הוא דאית ליה דמילי לא מימסרן
)אמרי בינה( ואפ"ה אית ליה דאמרו מהני וכן מצאתי להרב
מכתב מאליהו ז"ל ולבר מן דין קו' מעיקרא ליתא
דף כט ע"ב שהרי הכא קימי' אליבא דר"מ ולדידיה אמרו מהני
שהרי אית ליה במתני' דפ' האומר דמילי מימסרן
שם והא שליח שלא נתן לגירושין עיין פירש"י לשליח באומר לג' תנו כ"ש באומר אמרו דכשר
וכפי' שמפ' התוס' לעיל דכ"ד ע"א אבל הריטב"א וכמ"ש התוס' בשלהי פ' האומר דפ"ו ע"ב ד"ה
פי' דלא האמינו חכמים לשליח לחודיה לו' בפ"ג מתני' מני ודבריהם מוכרחים מדמוקי התם מתני'
ובפ"ג אלא שליח הניתן לגירושין והקשה לפי' זה דחתם סופר ועד כר"י ולא כר"מ דלדידיה אית ליה
מדאמרי' לעיל דף כ"ד אימור קמי ב"ד וכו' ע"ש
והא דלא הוק"ל משנויא קמא שם דמשני באמר לה נמי אליבא דשמואל דמילי לא ממסרן.
הוי שליח להולכה עד מטית התם וכי מטית התם )גבול יאודה(
שוי שליח להולכה משום די"ל דאינה אומרת בפ"ג
696
