Page 698 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 698
Pg: 698 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
כדאמרן מ"מ עשאוה כהלוא"ה דעלמא משא"כ אחרים ומסיק דפטור שהרי אנוס הוא ואינו חייב
היכא דלא שבק להו קקע דאף בהלואה גמור' לא לפזר ממון והוכיח כן מסוגיא דשמעתין דאונס
מחיבי לא בעי לתקוני וע"ד זה ניחא קצת ת"ש דתרקבא דדינרי הוי אונס עש"ב ולפי הנראה
רש"י ז"ל בגמ' ד"ה שירשו קרקע שעליה מוטל מדברי רש"י בשמעתין דדוקא באין לו תרקבא
המצוה לפרוע כו' והוא תימא שהרי היכא דשבק דדינרי וכ"ג מדברי התוס' והרשב"א והריטב"א
להו קרקע חובה עליהם לפרוע ולא משום מצוה בחי' והר"ן בהלכות ע"ש אזדא לה הוכחת הרב
שהרי מצוה איכא לפרוע חובת אביהם אף דלא דהתם בנדונו הלוה שאל ממנו שיפטור וימחול לו
שבק להו קרקע דמאי דאמרינן בעלמא דמטלטלי ממנה שחייב לו ג' או ד' זהובים נקטי' דהיכא דאין
דיתמי לא משתעבדי לב"ח ה"מ דמצוה על היתומים לו הוי אונס לכ"ע וביש לו פלוגתא ועיין להרדב"ז
לפרוע חובת אביהם ויתמי לאו בני מיעבד מצוה ח"א סי' רנ"א ולמהרלנ"ח סי' קל"ז ע"ש וק"ק
לפירש"י ורובא דרבוותא דדוקא באין לו אמאי לא
נינהו. קאמר הגמ' דל"פ הני לישני ולכ"ע יש טענת אונס
)גבול יאודה(
והא בדאית ליה והא בדלית ליה ויש ליישב:
גמרא אמר מר כו' פשיטא פרש"י י"ל בכל תנאי )משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג(
נמי כג' לכאורה ק' דבעלמ' בעי' שיצא השער וכ"כ
רש"י לעיל ד"ה בשער הזול והדבר פשוט דתלמו' ד"ל מתני' המלו' מעות כו' פרש"י ז"ל ליטול
תשמע ליה דמאי דקתני ברייתא ופוסק עמהם רשות מן היורשים מפני שאין חוב זה מוטל
כשער הזול לאו משו' איסור' דרבי' קאמ' דהכא עליהם כו' תימה לי דהא מוקמי' לה בגמ' ביורשים
שרי דהא כבר אשמועינן זה במאי דקאמר ואין בו שירשו קרקע וכל כה"ג מוטל עליהם לפרוע חוב
משום רבית ושמעינן מינה נמי עדיפא מינה דפוסק אביהם ולפי' התוס' דמפ' לה אסיפא משמע להדיא
הרבה פחות משער הזול וא"כ למאי איצטריך דדוקא משום דהלווה בפני ב"ד וירשו קרקע א"צ
למתני' ועוסק עמהם כשער הזול אלא משמע ודאי ליטול רשות אבל בלא ב"ד צריך לטול רשו' אף
דדינא אחרינא לענין ממונא אתא לאשמו עינן ולזה שירשו קרקע ולפי' הרשב"א ז"ל בחי' דקאי
פריך פשיטא דהא בעלמא נמי הכי הוי ומשני שעיר ארישא דלא מהני נטילת רשות אלא בשירשו קרק'
מתני' מיידי דוקא בשירשו קרקע ומוטל עליהם
הא קמ"ל כו'. לפרוע חות אביהם ואם נחלק ונאמר דהא דאמרי'
גא"ה עיין בתי' הרשב"א ז"ל שכתב דרש"י ז"ל בעלמא דהיכא דירשו קרקע וטל עליהם לפרוע
נראה שפי' בחדא קאמר פוסק כשער הזול ובפיסוק חובת אביהם ה"ד בהלואה דעלמא משא"כ כאן דכי
זה אין בו משום רבית יע"ש ולפ"ז הדק"ל דמאי לית ליה לבע"ה מידי מפסיד הלואתו והלוא' זו אינה
פריך פשיטא דהא טובא אשמועינן דבפיסוק זה אין עשויה לפרוע כל כה"ג אפי' שבק אביהם קרקע לא
מחייבי לפרוע כיון שהלואה זו לא שייכא כלל
בו משום רבית. בקרק' א"כ ק' היכי מחלקינן בגמ' בין היכא שירשו
)גבול יאודה( קרקע ללא ירשו קרק' ואולי דס"ל דב"ד לא עשו
תקנה זו אלא דוקא היכא דשבק' קרקע כפי' התוס'
רש"י ד"ה כשער הזול כו' ,בשאר פוסקין בעינן ז"ל והיינו מטעמא דדוקא בכה"ג דבעלמא מהייני
עד שיצא השער .דברי רש"י תמוהים בעיני יתומים לפרוע חובת אביהם אע"ג דהכא מדינא לא
שמפרש שלא כדברי הגמרא ,ועל הגמרא גופה מחייבי מטעמא שאין הלואה זו עשויה לפרוע
קשה דהול"ל דבשאר הפוסקין לא שרינן אלא
בפוסק דרך מקח וממכר ולא במלוה דהוה רבית
698
