Page 701 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 701
Pg: 701 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שמא אותה שעה אינה בעין אע"ג דדין איסור מוקף תוס' ד"ה לתרום שלא מן המוקף פי' בקונט' כו'
הוא אפי' שתיהם לפניו כמו שהרגיש בו התוספות ואין נראה דח"ג מדאורייתא בעי מוקף כו' )א"ה
בד"ה לתרום שלא מן המוקף והדין עמו אלא נראה מדבריהם דרש"י ס"ל דה"נ נמי לא בעינן
דרש"י ז"ל לא נחית בפירושו אלא כהאי שמן מוקף אלא מדרבנן וראיתי למהר"י כולי בס' מש"ל
פ"ג מהל' תרומות דין י"ז שכתב דמסוגייא
המוקף דאמרי' הכא וכדפירשתי: דעירובין דל"ב דאמרי' דקסבר רבי ניחא ליה לחבר
)אדרת אליהו( דליעביד איהו איסורא קלילא ולא ליעביד ע"ה
איסורא רבה משמע כדעת רש"י ז"ל דדין מוקף
גמ' אלא אמר רב אשי ,פי' וצריך להגיה הברייתא, אינו אלא מדרבנן דבאיסור תורה לא שייך לומר
רישא חוששין ,וסיפא אין חוששין. הכי כדאמרינן בעלמא מה לי איסור לאו מה לי
איסור כרת דס"ס עבר אמימרא דר"ה עכ"ד יע"ש.
)שרביט הזהב( ויש לתמוה עליו דהא איהו כתב בע"א מהל' י"ט
דע"כ לא אמרי' בעלמא מה לי איסור לאו מה לי
דף לא ע"א איסור כרת אלא דוקא באיסורי לוין שחייבים
עליהם מלקו' ע"ש וכיון שכן תי' ראי' מייתי מההיא
תוד"ה במחשבה וכו' דשרי תרומה כשנותן דהתם דאיכ' למי' דאע"ג דהוי מדאורייתא וכנר'
עיניו וכו' מדומע שכבר מתוקן אבל תחילת מפשט דברי הירוש' דמפיק ליה מקרא דכתיב ממנו
תיקונו וכו' עכ"ל .נמצא דוקא ליטול אסור דאין אפ"ה קרי ליה קליל' לגבי איסור אכילת טבל דהויא
מגביהין תרומות וכו' אבל ליתן עיניו בצד זה במיחה כיון דלדעתו ז"ל אפי' בלאו כל שאין בו
ולאכול בצד אחר שרי .ומכאן ק"ל על מה שכתב מלקות גריע טוב' מלאו שיש בו כרת ולא אמרינן
הרב חקרי לב ח"א להלכות שבת דף קי"ז ע"ג מה לי איסור לאו כו' ב"ש בהא דמוקף דאפי' לאו
שתרץ למה שהקשה הרב שער המלך בהלכות גריד' לית ביה כי אם איסור' בעלמ' דאוריי' דודאי
שביתת העשור מהא דאיתא בשבת דף קכ"ז גבי הא הוי איסור קלילא לגבי איסור טבל ועיין למהר"י
דתנן מפנין ד' וחמש קופות של תבן וכו' מפנין אלגאזי בקונט' ארעא דרבנן ד"ו באות זי'ן שגם הוא
תרומה טהורה וכו' אבל לא את הטבל כוו' ,ופריך
פשיטא לא צריכא בטבל טבול דרבנן ע"כ .ואם הביא ראיה לדברי רש"י מההיא דהתם יע"ש.
איתא לדברי הרשב"א דס"ל דאיסורים דרבנן מותר )גבול יאודה(
לספות לקטן בידם טבל דרבנן אמאי אין מפנין והא
חזי לקנטים ואין ומר דחזי לקטנים לא חשיב ומאי וכי נחשדו חברים לחרוש שלא מן המוקף כי האי
דחזי לגדולים בעינן הא ליתא וכו' .ותירץ הרב שאינו בידו לידע אם הוא קיים או אבוד בשעה
הנז"ל וז"ל :ועלה על דעתי ליישב והוא הדבר דיש שעושהו תרומת מעשר ואין זה פקדון שיבא בן לוי
לאסור בכהאי גוונא להאכיל טבל לקטנים ואפילו וישאל עליו אם הוא קיים או לא ובשמעו שאמר לו
טבל דרבנן ואפילו לדעת הרשב"א דס"ל דאיסורים הנפקד שהוא קיים ילך מיד ויעשהו המפקיד תרומת
דדבריהם שרי לספות לקטן בכהאי גוונא אסור מעשר למקו' אחר והנפקד לא ידע מזה ובזה
מטעם אחר דהמאכיל לקטן טבל בזה נמצא גוזל את נתישבו תמיהות התוס' שתמהו בד"ה וכי נחשדו כי
הכהן ואת הלוי דהגע עצמך דהאכיל לקטן מהטבל תירוצ' דחוק קצת אבל פירוש זה בעיני הוא ערווא
חמשים זיתים נמצא גוזל מכהן ולוי לפחות שש דכמה לשונו' מושקי' כאילו מצינו בסברי רז"ל נמי
זיתים מהתרומה ומעשר שהיה חייב להפריש כידוע יודע אם לא היפה זו כוונת רש"י במה שפירש בזה
ומי התיר לו זה ואין לומר דאין כאן משום גזל כיון
701
