Page 704 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 704
Pg: 704 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
לא דגם באשה דרכה לראות הגס גס לא הייתי אומר תקשי דתבטל דהוי להבא אליבא דכ"ע אמאי לא
מזאי ואתאי וכו' אף דאפשר שראתה שני פעמים אמר כלום דוק.
)אור יקרות( ועוד דבשלמא התם כיון דחסר קורטוב בפסל,
המקוה ואשה כיון דראתה בחרדל נטמא אבל הכא
אפילו דנימא שמא חסר ואתאי וכו' אכתי איכא תוס' ד"ה מהו דתימא כו' ואין להק' דמי איכא
לסעורי לשמא בשארו פירות או מעות שיעור מה מידי כו' כונתם דאף דאמרינן לקמן דאפקעינהו
שהיה צריך והשתא הוא שנאסר הכל לכן אצטריך רבנן לקדושיו מיניה היינו מטעמ' דתקנת ממזרים
לאשמו עינן דחלוקין עליו חבריו משום דהתם לאו או תקנת עגונות אבל הכא אמאי עשאום כדברים
היינו טעמא משום דחסר ואתאי וכו' דא' כקבה שבלב ועקרו דבר מן התורה ותי' דלא חשיב עקירת
מתני' דדיה שעתה אלא הטעם הוא משום דאיכא דבר פי' דגזרו הא אטו הא ומשום הכי אפקעינהו
תרתי לריעותא במש"ש ובמתני' כתי איתא תרתי לקדושיו ולא חשיב עקירת דבר והלשון מגומגם
שהפירות הן בחזקת טבל והפירות שהניח להפריש וק"ל.
)גבול יאודה( עליהם איתרע חזקתייהו בהרי אבודים לפניך.
)בני חיי( 22
גמרא ולא אמרי' לצעורא קמכוין כו' פי' רש"י
ולא אמרינן אין בדעתו לבטלו אלא לצעורא דף לב ע"א
בעלמא חדש או חדשי' כו' ותמיה ליה להרשב"א
תוס' בד"ה מה"ד איגלאי מלתא כו' ואין זל דא"כ מאי נ"מ בין שנתכוון לבטלו או לצעורא
להקשות מי איכא מידי דמדאורייתא וכו' עכ"ל ולעכבו מליתנו עכשיו דבין כך ובין כך אינו רשאי
וכתב הרב בעל פרחי כהונה וז"ל איכא למידק דמאי ליתנו עד שיאמר לו לשליח עכשיו אני רוצה ליתנו
קושיא דבגמ' לקמן פריך הכי ומשני כל דמקדש וכו דאטו מי שלא ביטל לגמרי אלא שא"ל איני חפץ
והכא נמי אפשר למי' הכי כו' עכ"ל ונראה דלא דמי ליתן עדיין מי יהיב עד שיחזור ויאמר לו עכשיו אני
דההיא דלקמן לא שייכא הכא דהתם דקא עבר רוצה עכ"ד.
אתקנתא דרבנן שתקנו שלא לבטל שפיר מיתרצא ואני תמיה עליו דהא ודאי ג"מ טובא דאי אמרי'
בהא דכל דמקדק אדעתא וכו' אבל הכא דלא עבד דלאו לבטולי שליחותיה נתכוון אלא לצעורא אם
חזר בו ונתן לו רשות סגי בהכי ואין צריך להחזיקו אמידי ליכא למי' הכי דוק.
בפני ב' משא"כ היכא דבטל שלחותיה לא מהני וזו
בד"ה מבוטלת היא וכו' אלא מסיפא פריך דקתני בטיל' רשות אלא צריך להחזיקו בפני ב' דאין דבר
בטלה וכו' ומשני לאו דבריו קיימים ולא הדרא שבערוה פחות מב' דומיא דמוני שליח דצריך ב'
למרא וכו' עכ"ל וז"ל מהרש"א זל צ"ע דא"כ וכדאית' בירושל' ומייתי ליה הרשב"א והרא"ש
אמאי לא משני נמי הכא הכי בשמעתין הא דבטלה יע"ש וצ"ע.
)גבול יאודה( היא ודבריו קיימים היינו דלא הדרא למדא והוי
הפקר כו' וכמ"ש לעיל דלא תקשי אי אפשי אאי
אפשי ודוק עכ"ל ותימה הוא דהא לא מצינן למי' שם למימרא דבטל לישנא דליבטיל משמע .נ"ל
דבטילה היא דדבריו קיימים במתנה וי מטעם דאמתני' נמי פריך ואין להקשות מנא ליה הא
דלהבא משמע וכפירושא בגט והוי הפקר דא"כ דילמא מעיקרא משמע ובטל הוא דביטלתיה
מעיקרא קאמר ומתני' ]רבי[ היא דאמר לקמן אם
704
