Page 707 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 707
Pg: 707 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דבשעת ביאה לא קמנוין אדעתא דקידושין דכל דף לג ע"א
דמקדש אדעתא דר' מקדש כלו' דלא מקדש אלא
בקידושי כסף שהוא תקנתא דר' ופריך הניחא כו' מנא אמינא לה דתנן הדיינין חותמין ר"ל מנא
אמינא לה דלענין פרוזב' הדיינין שנים ולא כדחיית
דהתם ודאי דאדעתא דקידושין בא עליה וק"ל. רב ששת דקאמר אטו תנא כרוכל' שם למה לי
)גבול יאודה( דיינין כו ר"ל בשלמא לרב נחמן א"ש אלא ק' למה
כתבו עוד אי ידעינן לו' דבריהם לכאורה סתרי לי למתני עדים למה ליה למיתני דיינין.
אהדדי דהשתא משמע דדוקא אי ידעינן דלכך )מר דרור(
מתכוין לא מפקעינן קדושין מיניה ושוב כתבו אבל
אם ברור לנו שלא נתכוון לכך לא חיישי' גם יכולי' רש"י ד"ה בעילת זנות ומשני שויוה רבנן
ליטהר דמש' דסתמ' נמי לא מפקעינן קדושין מיניה לבעילתו בעילת זנות של כל המקדיש בביאה
ונר' פי' דבריהם דלגבי חפוי אי ידעינן דוקא שלכך כדאמרי' התם רב מנגיד מאן דמקדיש בביאה כו
מתכוין לא מפקעינן קדושין מיניה דאי לא ידעי' לא ע"כ ולע' דן דכונת רבותיו בזה כך היא עשו בעילת
קטלינן לה דהא אפ' שלא נתכוון לכך וס' נפשות בעילת זנות ר"ל חשבו אותו חכמים בזה כאילו
להקל משא"כ לגבי טהרת ממזרי' אי לא ידעי' נתכוון לזנות וצריך עונש כמו שצריך מי שעושה
בברור חיישי' לה ואע"ג דבעלמא אמרינן ממזר זנות וכמו שהיה רב מנגד אמאן דמקדש בביאה
ודאי הוא דלא יבא הא פסק ממזר יבא הכא שאני וכיון שהיו רואים שמענשים חכמים מי שמקדש
היכ' דאיכא חזקת ממזרות ואוקמינא לה אחזקתיה בביאה לא היה שום אדם עוד שמקדיש בביא' שהיו
משא"כ לגבי מיתה ועדיין צ"ע וא"ת כיון דאמרת מתייראים מן העונש ולא שכיח מקדיש בביאה עוד
דלגבי חפוי כל שלא נתברר לא קטלינן לה א"כ
הדק"ל שיחפה לומר שלא נתכוון לכך י"ל דמ"מ כלל כי אם בכסף דוקא מקדיש.
אהני מיהא להיכא דשמעינן ליה דקאמר לה שהוא )מר דרור(
פטר לה ממיתה בביטול הגט וכיוצא וכה"ג אמרי' עוד כתב רש"י ז"ל תינח דקדיש בכספא כו'
לעיל דאהני לשבוע דקמיה ולשבוע דבתריה וק"ל. ואמרו ליהוי מעות למפרע מתנה כו' מאי דק"ל
)גבול יאודה( למהריב"ל ז"ל דא"כ אמאי אצטריך לטעמא דכל
דמקדש וח"ל דהפקר ב"ד הפקר יע"ש נראה לי
ומה שכתבו התוספו' ולכך אמרינן בשעת ברור דלא אשכחן בעלמא דהפקר ב"ד הפקר אלא
קידושין כדת משה וישראל ,כתב הריב"ל מכאן ולהבא משא"כ למפרע ותו דהיכא דאין
בחידושיו וז"ל ואפשר לומר דס"ל דהיינו פירושא המעות בעין שכבר נתעכלו המעות ואיהי קבלה
דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ונפקא מינה דאם אדעתא דקידושין ולא אדעתא דמקנה לא אמרינן
לא אמר כדת משה וישראל לא אמרינן אדעתא בכה"ג הפקר ב"ד הפקר ולהכי צרכינן לטעמא דכל
דרבנן מקדש ,ואם לכך נתכוונו התוספו' לשון הגמ'
הוא דחוק והלשון שלהם לא מרווח .והנכון הוא דמקדש דבהכי הוו מעות מתנה וזה ברור.
דס"ל דהאי דקאמר כדת משה וישראל לרווחא
דמלתא הוא דקאמר הכי אבל אה"נ דאפילו דלא עוד כתב רש"י ז"ל ומרבותי קבלתי כו' פי' זה
קאמר הכי בסתמא נמי אמרינן כל דמקדש אדעתא קשה להולמו דא"כ למאי הוצרכו למימר כל
דרבנן מקדש עכ"ל .ואיני יודע היכי אסיק אדעתיה דמקדש כו' ושמא דהוצרך תלמודא להכי משום
דאע"ג דקידושי כסף דרבנן מ"מ כשבעל הרי אית
בה קדושי ביאה דהוו דאורייתא מש"ה קאמר
707
