Page 710 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 710
Pg: 710 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
או מחלה לו כתובתה כמ"ש הטור ח' א"ה סי' צ"ו גמ' אותיבו קרי .ובפני אחרים לא היה מועיל
ונראה שעיקר קושי' התוס' היא למאי דמפו' בכמה ביטול דס"ל כרשב"ג ,כ"כ המפרשים ,או שלא היה
דוכתי ששבועת אלמנה היא נמי משום חשש צררי השוטר מניחו לילך לפני אחרים אם ירצה לילך,
ואהא ק"ל דחשש צררי ליכא ולא משום חשש צררי והרא"ש כתב שלא היה פקח לבטל בפני אחרים
ואהא ק"ל דחשש צררי ליכא ולא הול לומר אלא והיה סבור שלא יועיל ביטול אלא בפני אלו ,וא"כ
משום תפיסת דידה. לדידיה לא מוכח מידי מהא.
ושוב ראיתי להרב נ"מ דש"ב ומהר"ש יפה שם )חי' ר"מ מאימראן(
שתפסו בפשיטות מדברי התוס' אלו דס"ל דשבוע'
אלמנה אינה אלא משום חשש בלבד ובהכי דייקו גמ' ואמ' להו לסהדי אותיבו קרי' באודנינו כו'
מדברי התוס' דע"כ לא אמרי' דאין אלמנה נפרעת וא"ת אמאי לא חשש שמא יבטל' בב"ד וכדאקשינן
אלא בשבועה אלא מנה מאתים ותוס' משום דתנאי לעיל כי מטמרי מאי הוי ודוחק לו' דס"ל דאין הלכה
כתובה נינהו אבל נצ"ב אע"פי שאינן בעין כיון כר' וכדרבי אבא דהא קיל דהל' כרבי בשניהם והיא
שאינם מתנאי כתובה אלא כשאר ב"ח דעלמא גובה הלכה פסוקה מכל הפוסקים י"ל שלא חשש ר"י
מיתמי בלא שבועה יע"ש ולפי מ"ש אין זה מוכרח להכי דליכ' למיחש שמא יבטלנו בב"ד אלא היכא
דאכתי צריך שבועה בנצ"ב משו' חשש שמא תפסה דלא מצי לבטולי בפני השלוחים אבל בדמצי לבטל
בפני השלוחים הוא הולך לפניהם דהוא לא היה
כדאמרן. יודע דאיתיבו קרי באודניהו ובהכי ניחא דלא קאמר
להו זילו איטמרו כדלעיל משום דחשש שמא
ובר מן דין מסתברא מילתא ודאי דכיון דלמנה יבטלנו בב"ד משא"כ בכה"ג דליכא למיחש למידי
מאתים עשאום תנאי כתובה ומש"ה חמירא להו
לאינשי כ"ש דחמירא להו נכסי צ"ב דאמרו גם על וכדאמרן.
מנה מאתים שהם שלו' החמירו כ"כ כ"ש נכסי דידה )גבול יאודה(
וע"כ אית בהו נמי חשש צררי ועוד אני מסתפק
כעת דנצ"ב נמי חשיבי תנאי כתוב' דאף דלא מנאום דף לד ע"ב
חכמים בכלל יו'ד דברי' וכעת לא עת האסף. רש"י ד"ה העדים חותמים ,כל אלו מתקנות רבן
)גבול יאודה( גמליאל .כוונתו מבוארת שבא לאפוקי ממה
שכתבו התוס' לקמן )דף ל"ו ע"א( ד"ה והעדים
פרש"י בד"ה אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים חותמים ר"ת מחק מספרו וי'ו וכו' משום דהוי
את כתובתה אלא בשבועה שלא נתקבלה כלום משמע דר"ג תיקן וכו' ע"ש .ורש"י כאן מיאן
עכ"ל .מדבריו אלו נר' דס"ל כסברת הטור ז"ל
בסי' צ"ה דאין משביעין אותה אלא על עיקר כתובה בדבריהם וס"ל דכל אלו הם תקנות ר"ג.
דהיינו מנה מאתים ותוספת אבל לא על נכסי צאן )ברית יעקב(
ברזל או נכסי מלוג דלא כסברת הרמב"ם ז"ל יע"ש
וגם במ"ש שלא נתקבלה כלום גם בזה נר' דס"ל תוס' ד"ה אין אלמנה כו' וא"ת כו' לכאורה קשה
כס' הטור שם ודלא כהרמב"ם ז"ל דס"ל דצריכה דמאי קו' דהא שבו' אלמנה אינה דוקא משום
לישבע ג"כ שלא מחלה כתובתה לבעלה או נתנה אתפסת צררי אלא משום חששי אחריני שמא תפסה
היא כתובתה מחיים או אחר מיתה או שמא חכרה
710
