Page 714 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 714
Pg: 714 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
בדבריו בתשו' ח"ב סי' מ' וא"כ נמי דהיכא דיש בא"ד ולא קבלו רוב צבור וכו' לשון לא קבלו רוב
להם חיב בשטר א"כ חשיב לאחזוקי שיטרא אבל צבור משמע היינו שאין רוב צבור יכולין לעמוד
אכתי אימא דאיצטריך לה"ט למע"פ דהוי מיגו וכמו שהבין מהרש"א וכן מצאתי בתשו' הרא"ש
להוציא וכה"ג הק' בעה"ת על הרמב"ם שכתב ח"א סי' נ"ה שהבין כן והכי משמע מהא דקאמר
דנאמן המלוה לומר דפרוזבול זה אחר ההלואה שם בירושלמי הואיל והוא אונס בטל וע"ש בפי' ה'
נכתב מטעם מיגו והביאו מרן שם .ועונ"ל לתרץ קו'
הרשב"א ע"פ מה שמבואר בפוסקים באתרא דלא קרבן העדה ודלא כמהר"ם שיף.
נהיגי לכתוב פרוזבול אינו נאמן וא"כ שפיר )זרעו של אברהם(
איצטריך שמואל לה"ט דב"ד דהיכא דלא נהיגי. דף לז ע"א
)זרעו של אברהם(
גמ' שטר העומד לגבות .ותני אחריני נמי אית להו
תוס' בד"ה אלא על הקרקע וכו' לא פלוג רבנן בכמה דוגתי ,וכיון דאיכא דקיימי בשטתייהו טרח
וכו' עכ"ל הקשה בעל גד"ת דף ר"ח ע"ד ואני למתני אליבייהו .והנה מדברי רש"י בד"ה שיש
בעניי לא זכיתי לירד לעומק עיקר טעמו של רש"י משמע מדבריו דהוי דלר"י מדינא דאורייתא אינו
ז"ל ושורשו דאי מילתא דלא שכיחא הוא שילוה משמט ביש בו אחריות ,אבל באין בו אחריות אע"ג
אדם מעותיו ללוה שאין לו קרקע א"כ איך אמרו דאחריות טעות סופר מ"מ משמט ,דאלת"ה מלוה
אם אין לו מזכה לו וכן אפילו השאיל לו וכו' הרי דאמר רחמנא משמט היכי משכחת לה הא מן
כ"ז עתה אחר שהלוה ונמצא זה מעיקרא הלוה התורה מלוה על פה ג"כ גובה מלקוחות דשעבודא
מעותיו ללוה שאין לו קרקע והשתא כי מתקני רבנן דאורייתא ,ורבנן הוא דתקון דלא לגבי אלא ודאי
דכשירצה לכתוב פרוזבול יקנה לו עתה קרקע הויא דהדבר תלוי בנתבאר אחריות בשטר .ודוחק לומר
תקנתא למילתא דלא שכיחא והכא לא שייך לומר דקרא לא איירי בסתם מלוה אלא בהתנה עמו שלא
יגבה ממשעבדי ,ותוס' לא הקשו מזה די"ל כמ"ש,
לא פלוג וכו' ע"ש. א"נ דילמא כל זה הוא מדרבנן כמו שתקנו פרוזבול.
ואני אומר דשפיר שייך לומר לא פלוג דכיון )חי' ר"מ מאימראן(
דברצונו מזכה לו בתוך שדהו קרקע כ"ש א"כ גמרא יתומים א"צ פרוזבול וכו כרש"י שאין
חשיב דלית ליה קרקע ולא פלוג דרבנן לא תיקנו שביעי' משמט תחיב אביהם והק' הרמב"ן דבלא"ה
שבע"כ יזכה לו עיין בהר"ן שכתב שאם היה שם א"צ וכדאמ' בספרי רש"א כל בעל משה ידו ולא
הלוה וצווח לא מהני ואע"ג דאם לא היה שם יורש וראיתי למרן הב"י ח"מ סי' ס"ז שכתב דדחס
וכששמע צווח מהני לפירש"י כדכתב הר"ן מ"מ רש"י ההיא דספרי מרחנן בפ' בתרא דשביעית ר'
חוצפית אומר כותבין ליתומים על נכסי אפוטרפו'
כיון דמדינא זכה לית לן בו ועיין בהרשב"א. ע"כ ודבריו תמוהים דמתני' איירי לענין קנויין
)זרע יצחק ,ועד לחכמים ג( היתומים וכותבין עליהן פרוזבול אע"ג דאין להם
קרקע כיון דיש קרקע לאפטרפו' חשיב כאלו יש
תוס' ד"ה דתפיס ליה כו' פי' בתורת חשבון כו' להם קרקע יע"ש בהר"ש .והק' הרשב"א דאמאי לא
פי' לפי' דק"ל לפ' פרש"י דלא קרינן ביה לא יגוש טענינן להו דפרוזבול היה להם ואבד ע"ש וק' שהרי
דאינו נוגשו ותובעו כלום דהז אינו שהרי יכול הרשב"א הו אמכת הסוברים דלא טענינן ליתמי
לנוגשו לפורעו ואינו יכול לומר לו שיקח המשכון אלא להחזיק מה שבידם ולא להוציא וכמבואר
בחובו דאי לשם משכון קבליה לשם פרעון לא
קבליה כמבואר בח"מ סי' ע"ד וע"ש בש"ך ס"ק
714
