Page 718 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 718
Pg: 718 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
לרמי קאמר כמפ' לדמי כי היכי דלא יעבור על עשה אמרינן כל אחד מקנה ומרוקן לחבירו זכותו וכן
דלעולם בהם תעבודו וכי היכי דלגבי בהמה טמאה כשחוזר הוא ושובה ג"כ מקנה לו ,ואע"ג דהכא
אע"ג דלא פריש אמרינן כיון דלא אפשר הו"ל כמפ' העבד שנשבה אינו רוצה להקנות עצמו לזה ,מ"מ
ה"נ נימא הכי ולפי מה שמחלק המש"ל דדוקא באי' נקנה במה שסלק רבו ראשון זכותו ממנו ונתייאש,
הבא ע"י עצמו ניחא ועי"ל דהכא חשיב כסותר נסתלק לגמרי ונעשה כמפקיר מדעת כיון דכבוש
דבריו ועיין בהשע"ה ה' אישות מ"ש בזה. בידיה דהאי.
)זרעו של אברהם( )חי' ר"מ מאימראן(
אמר רבה ומותבינן לשמעתין כו' עיין בחי' אמר ר"ע עמון ומואב טהרו בסיחון עיין בס'
הרשב"א שהקשה דאם אין ההקדש קונה גופן היפך מחנה אפרים הל' עבדים ובס' קול בן לוי הלכות
הקונים שבאו מכח הגזברי' מוציאים אותם לחירות
דמה מכר א' לב' ,כל זכות שיש לו והיינו דמן ולא מלכים ובס' טירת כסף דר"ן.
גופן ולא ירדתי לסוף דעתו דעת עליון דגזבר ההקד' )גבול יאודה(
הוי שליח המקדיש למוכרו אבל לא לשחררו
והקונים קנו קנין הגוף מכח המקדיש וכן ראיתי דף לח ע"ב
להר"ב אנג'יל ומהר"ש יונה ז"ל סי' ע"א יע"ש ועל
מהריב"ל יש לתמוה שתמה על התוס' ז"ל שלא גמרא מצוה שאני כתב הר"ן דהאי עושה אינו
אלא משום לא תחנם והיכ' דאינו נותנו בחנם
הקשו קו' זו ע"ע. אלא משום צורך עצמו או לצורך מצוה ניחא
)גבול יאודה( דאי לא מצוה דחינן לעשה והוא תמוה לכאורה
דא"כ מאי פריך הש"ס בברכות מצוה הבאה
גמ' מעשה ברבי אלעזר דשחרר עבדו והשלימו בעבירה היא דמאי עבירה איכא הכא ואפ"ל במה
לעשרה ומקשי והרי עובר בלעולם בהם תעבודו שיש לדקדק עוד בדברי הר"ן דמאי קאמר אביי
וכו' .ובמסכת ברכות דף מז ע"ב מסיק מצוה דרבים לעיל אי לאו משום דר"י אמר שמואל וכו' הוה
שאני והקשה הרב עושה שלום דף ע"ו ע"א וז"לף כייפנ' למר דמאי איסור איכא הכא כיון דאינו
וק"ל מאותה מתני' דמכות דף י"א ע"ב נגמר דינו משחררה להנאת השפחה כי אם כדי שלא יעברו
בלא כהן גדול וכהן גדול שהרג אינו יוצא משם אחרים באיסו' ולאו בחנם היא והנר' ודאי דרבינא
לעולם ואינו יוצא לא לעדות מצוה ר"ל לעדות ואביי חולקים בזה דדעת אביי דל"ש בחנם ול"ש
החודש ,והדבר קשה לי דקי"ל בפ"ב דר"ה לענין אם לצורך איזה דבר עובר בעשה ורבינא לא ס"ל
עדים דאפילו מספק מחללין את השבת עדים שראו הכי וא"כ סוגי' דברכות סברה כדעת אביי וסוגי'
את החודש ואפילו עדים הצריכים לעידי חודש דידן כרבינא והיינו דלא פריך הכ' מצוה הבאה
מחללין שבת מספק משום מצוה דרבים וא"כ אמאי
אינו יוצא משם לעולם אפילו לעדות החודש משום בעבירה היא.
עשה דישב שם עד עולם הא מצוה דרבים שאני )זרעו של אברהם(
אפילו במצוה הבאה בעבירה וכעת צ"ע עכ"ל .ולי
נראה לתרץ דנהי דמצינו דעשה דרבים דחי עשה שם דלהוי עם קדוש וכו' מכאן ק"ל לדעת
דיחיד כגון ר"א דשחרר עבדו אבל עשה דרבים מהריב"ל בתשו' הביאו המש"ל בריש ה' מכירה
שחדי תרי עשה זו לא שמענו מצאנו וא"כ כיון דאנן שכתב דאפי' במקום דכתבי שטרא היכא דנשבע
הוהי כמפ' ע"ש א"כ הכא אמאי לא אמרינן דודאי
718
