Page 699 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 699
Pg: 699 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
זכה האי כהן כיון דהני כהנים האחרים לא מסחי דאורייתא .ועיין בי"ד סימן קע"ה סעיף א' וסעיף
דעתייהו וא"כ לא זכה בהן מה לי ב' או ג' מה לי ז' .ועיין בלבוש ,ועיין בהרשב"א ובמהר"מ ז"ל.
שאר כהנים ,אלא דלא יהיב אלא לכהן אחד דוקא
ולכך כל שאר כהנים מסחי דעתייהו מינה וזכה ,ואי )ברית יעקב(
כונתו דיש לבעל הבית הזה ב' או ג' כהנים דכל
תרומות ומעשרות נותנן להם ביחד וא"כ ודאי נתייאשו הבעלים אין מפריש עליהן פשיטא
שליש תרומותיו מסחי ג"כ דעתייהו מינה א"כ גם נתקשיתי בזה דלענין הלואה מה יאוש מהני
קושייתו מתרצה בהכי ולמה כתב וז"ל :אמנם מה כמבואר בח"מ סי' חן ובפוסקים שם והדבר צריך
שהקשיתי במקומה עומדת והא מתרצה נמי בהכי
אלא האמת הוא כמו שכתבתי ובמכירי כהונה ב' או תלמוד ועיין בס' פ"י:
ג' ונותנן ביחד וליכא משגר לכהן אחד ולחד מינייהו )עיני כל חי ,פעולת צדיק לחיים(
מלוה מעותיו להיות מפריש מחלקו ודאי מסחי
מתני' המלוה מעות את הכהן וכו' להיות מפריש
דעתייהו כל הכהנים ודוק. עליהם וכו' .ופירך אע"ג דלא אתא לידיה ומסיק
)ימי אברהם( במכירי כהונה וכו' .וכתב הרב דרכי שלו' בס'
תולדות דף כ"ב ע"ג וז"ל :וראיתי להרב ת"ה
פרש"י בד"ה חזקת עניי ישראל הכא ליכא למי שתמה בזה מהאי דאיתא בעירובין דף פ"ה אר"א
בחזקת יורשים שמא יורשים עשירים הם אבל בר כהנא כל המשגר מתנותיו לכהן אחד מביא רעב
כו' עכ"ל רש"י ס"ל כסברת הרמב"ם והרב לעולם שנאמר ויהי רעב בימי דוד וכתיב בתריה
בעה"ת דהאי מתו צריך ליטול רשות קאי נמי אעני וגם עירא היאירי היה כהן לדוד וכי לדוד היה כהן
דלא כהרמב"ן ז"ל דס"ל דלא קאי אעני מכח ההיא ולא לכל העולם ,אלא היה משגר לו מתנותיו וא"כ
דירושלמי דקאמר אין עוני נתלה כמ"ש בחדושיו קשה איך אפשר לאוקמה במכירי כהונה וצ"ע.
והרב בג"ת דף שנ"ה אשתמיט מיניה האי לשון וכשאני לעצמי אפשר לתרץ דמה שתרץ בגמ'
רש"י יע"ש במאי דהקשה להרמב"ם ולבעה"ת במכירי כהונה היינו שיש לבעל הבית הזה ב' או ג'
כהנים ודייק במכירי כהונה א"כ שפיר איכא
מהא דהכא וק"ל. לאוקמה במכירי כהונה ומ"ש בגמ' דעירובין כל
)אור יקרות( וכו' מביא וכו' הוא כשנותן לכהן אחד דוקא וכן
דייק לישנא דמשגר לכהן אחד דוקא עכ"ל .ואחר
רש"י ד"ה ופוסק עמהן וכו' עד של שעת מחילה רבה לא זכיתי להבין דבריו דמה תיקן בזה
הפרשה ,הס"ד ,ואח"כ מה"ד ואין בו משום רבית, דהא כח קושיית תלמודא הוא ואע"ג דלא אתו
ושני דברים אומר רש"י ז"ל ,חדא דהגם שזה פסק לידיה ופירש"י ז"ל ואע"ג וכיון דלא מטו לידיה
עמהם בסך כו"כ ,לענין שאם יתיקרו יטול הפירות, מאן זכי ליה להאי כהן וכונתו כיון דכל הכהנים לא
יכול הוא להתנות עמהם ,שאם יוזלו יטול כשעת מסחו דעתייהו מינה א"כ לא זכה בהן האי כהן והא
הפרשה ,ועוד מפרש אהא דקאמר ש"ס ,אין בו ראיה דכונתו כך במה שתירץ במכירי כהונה ופי'
מושם רבית ,דר"ל דלא תימא דפסיקא זו שפוסק רש"י ז"ל דאינו רגיל לתת תרומות ומעשרות אלא
עמהם אף בלא שער הזול ,יש בו משום רבית, לכהן זה הילכך כיון דמילתא דפשיטא היא דלדידהו
שהרי לא יצא השער ,קמ"ל דלא ,ולזה מקשה ש"ס יהיב להו אסחי להו שאר כהני דעתייהו והוה כמאן
אכל חדא ,אמ"ש ופוסק כשער הזול ,מקשה דמטא לידייהו דהני וא"כ דאי יש לבעל הבית הזה
פשיטא ,שאין שום חידוש בזה דכשער הזול, ב' או ג' כהנים וא"כ הדרא הקושיא לדוכתא במאי
699
