Page 694 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 694
Pg: 694 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דהוי גט דהרי אפלוג ומסתמא יוסיף ג"כ בהפלגה, הוחזקו א"כ ר' זירא שלא מצינו שום הוכחה ממקום
אבל במאה דכבר נזדקן הרבה נימא שלא יאריך אחר אמרינן פליג ארבה.
יותר מזה קמ"ל כיון דאפלוג אפלוג] ,עיין בפירוש
הירושלמי דאית מאן דלא גריס אפילו אלא בן ק' )מר דרור(
שנה ,ואפשר שזוהי גירסת הרמ"ה ז"ל .שלמה[.
ולהרמ"ה י"ל דאפילו כמו אעפ"י ,ורצה לומר דף כח ע"א
אעפ"י שהוא בן מאה לא תימא דאינו גט כ"ש קודם
מאה ,אלא אדרבה היא הנותנת דלא ניחוש כיון גמ' ורמינהי הרי זה גיטך וכו ק"ק דילמא הך מתני
דהוא בן ק' ,א"נ בן מאה ולא מבעיא פחות מבן איירי שהגיע לגבורות וא"ת דא"כ תקשי להו
שמנים דלא ניחוש וק"ל עי"ש .ולדעת הרמ"ה ניחא ברייתא דלעיל דקתני אפי בן מאה שנה נותן לה
קושית תוס' מסבתא וברתא ,די"ל דברתא הגיעה בחזקת שהוא קיים הרי עוד תרץ כגון דאיפליג
לגבורות כגון בת פ' ואמה בת תשעה ותשעים ,אבל איפליג וא"ת דההוא שנוייא דחיקא והראיה כמה
לשיטת רש"י א"א דאי ברתא הגיעה לגבורות א"כ פוסקים סמכו על זה התרוץ סוף סוף לההיא תרוצת
הל"ל וא"א כשהגיע לגבורות .והנראה לו' דאי אית'
סבתא אפלוג ולא ניחוש לה וק"ל. דבריית' דתמורה בהגיע לגבורות איירי הי'ל לר'
)חי' ר"מ מאימראן( חייא לפרושי בהדייא בבריית' כדי שלא תקשו עם
מתני' דכן דרך הבריית' לפרושי יותר ממתני' כמו
רש"י ד"ה כיון דאיפליג וכו' ,עד מאה לאו דוקא,
דאפילו עד תשעים ,קרוי איפליג ,כדכתבו לקמן שפי' בבריית' דמאה שנה וכאלה רבות.
בדבור הסמוך לזה ,דעד תשעים קרוב למות ,משמע )מר דרור(
אבל מתשעים ומעלה קרוי איפליג ,ובש"ע משמע
כלשון ראשון דמאה ואילך הוא דאיפליג ,ונראה ד"ה והניחו וכו' ותימא וכו' אע"פ שכתבו התוס'
דפלוגתייהו הוי בלשון הברייתא ,אפילו עד מאה, בכתובות דפ"ג דמיתת נשים שכיחא דוק' בבנות
דלרש"י הוק"ל ,דאי ממאה ואילך הוא דאפליג ,מאי ליד' היושבות תחת בעליהן מיהו ק"ל למאי דמוקי
אפילו דנקט ,והש"ע סובר ,דאפילו ,הוא לא רב יוסף למתני' בקרבן נשים א"כ היכי קתני מתני'
דל"ח למיתה ושמא לא כ"כ התוס' אלא לגבי שמא
מבעייא משמונים ולמטה ,וק"ל. ימות אבל לשמא מת אין לחלק בין אשה לאיש ועיין
)שרביט הזהב(
להשע"ה בה' סוכה.
בד"ה הא ר"מ וכו' ולקמן בפ"ב נמי אמר גירות
לא שכיחא וכו' עכ"ל .הא דלא מייתו מהגמ' )זרעו של אברהם(
דלקמן ד"ל ע"ב דקאמר מיתה שכיחא עשירות לא
שכיחא משום דהתם לאו מילתא דדינא הוא אלא רש"י ד"ה איפליג .וכו' עד תשעים וכו' .והשתא
דדעת בני אדם חיישי למיתה ולא מלוו לכהן ולכך ניחא לישנא דאפילו ,דאי כסברת הרמ"ה שהביא
עבדו רבנן תקנתא ואמרו מתה א"צ ליטול רשות מן מר"ן א"ה סימן קמ"א סעיף ס"ח דכל זה גבורות
מיקרי עד שנת מאה ואחד ,מאי אפילו דקאמר,
היורשין: דמשמע לא מיבעיא קודם מאה ,והא אדרבה קודם
מאה אינה גט ואחר מאה גט ,אבל לרש"י ניחא דהכי
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( קאמר לא מיבעיא קודם מאה כגון מתשעים ואילך
694
