Page 694 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 694

‫‪Pg: 694 - 22-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫דהוי גט דהרי אפלוג ומסתמא יוסיף ג"כ בהפלגה‪,‬‬         ‫הוחזקו א"כ ר' זירא שלא מצינו שום הוכחה ממקום‬
‫אבל במאה דכבר נזדקן הרבה נימא שלא יאריך‬                                    ‫אחר אמרינן פליג ארבה‪.‬‬
‫יותר מזה קמ"ל כיון דאפלוג אפלוג‪] ,‬עיין בפירוש‬
‫הירושלמי דאית מאן דלא גריס אפילו אלא בן ק'‬          ‫)מר דרור(‬
‫שנה‪ ,‬ואפשר שזוהי גירסת הרמ"ה ז"ל‪ .‬שלמה‪[.‬‬
‫ולהרמ"ה י"ל דאפילו כמו אעפ"י‪ ,‬ורצה לומר‬                              ‫דף כח ע"א‬
‫אעפ"י שהוא בן מאה לא תימא דאינו גט כ"ש קודם‬
‫מאה‪ ,‬אלא אדרבה היא הנותנת דלא ניחוש כיון‬            ‫גמ' ורמינהי הרי זה גיטך וכו ק"ק דילמא הך מתני‬
‫דהוא בן ק'‪ ,‬א"נ בן מאה ולא מבעיא פחות מבן‬           ‫איירי שהגיע לגבורות וא"ת דא"כ תקשי להו‬
‫שמנים דלא ניחוש וק"ל עי"ש‪ .‬ולדעת הרמ"ה ניחא‬         ‫ברייתא דלעיל דקתני אפי בן מאה שנה נותן לה‬
‫קושית תוס' מסבתא וברתא‪ ,‬די"ל דברתא הגיעה‬            ‫בחזקת שהוא קיים הרי עוד תרץ כגון דאיפליג‬
‫לגבורות כגון בת פ' ואמה בת תשעה ותשעים‪ ,‬אבל‬         ‫איפליג וא"ת דההוא שנוייא דחיקא והראיה כמה‬
‫לשיטת רש"י א"א דאי ברתא הגיעה לגבורות א"כ‬           ‫פוסקים סמכו על זה התרוץ סוף סוף לההיא תרוצת‬
                                                    ‫הל"ל וא"א כשהגיע לגבורות‪ .‬והנראה לו' דאי אית'‬
               ‫סבתא אפלוג ולא ניחוש לה וק"ל‪.‬‬        ‫דבריית' דתמורה בהגיע לגבורות איירי הי'ל לר'‬
‫)חי' ר"מ מאימראן(‬                                   ‫חייא לפרושי בהדייא בבריית' כדי שלא תקשו עם‬
                                                    ‫מתני' דכן דרך הבריית' לפרושי יותר ממתני' כמו‬
‫רש"י ד"ה כיון דאיפליג וכו'‪ ,‬עד מאה לאו דוקא‪,‬‬
‫דאפילו עד תשעים‪ ,‬קרוי איפליג‪ ,‬כדכתבו לקמן‬                     ‫שפי' בבריית' דמאה שנה וכאלה רבות‪.‬‬
‫בדבור הסמוך לזה‪ ,‬דעד תשעים קרוב למות‪ ,‬משמע‬          ‫)מר דרור(‬
‫אבל מתשעים ומעלה קרוי איפליג‪ ,‬ובש"ע משמע‬
‫כלשון ראשון דמאה ואילך הוא דאיפליג‪ ,‬ונראה‬           ‫ד"ה והניחו וכו' ותימא וכו' אע"פ שכתבו התוס'‬
‫דפלוגתייהו הוי בלשון הברייתא‪ ,‬אפילו עד מאה‪,‬‬         ‫בכתובות דפ"ג דמיתת נשים שכיחא דוק' בבנות‬
‫דלרש"י הוק"ל‪ ,‬דאי ממאה ואילך הוא דאפליג‪ ,‬מאי‬        ‫ליד' היושבות תחת בעליהן מיהו ק"ל למאי דמוקי‬
‫אפילו דנקט‪ ,‬והש"ע סובר‪ ,‬דאפילו‪ ,‬הוא לא‬              ‫רב יוסף למתני' בקרבן נשים א"כ היכי קתני מתני'‬
                                                    ‫דל"ח למיתה ושמא לא כ"כ התוס' אלא לגבי שמא‬
                ‫מבעייא משמונים ולמטה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬         ‫ימות אבל לשמא מת אין לחלק בין אשה לאיש ועיין‬
‫)שרביט הזהב(‬
                                                                                ‫להשע"ה בה' סוכה‪.‬‬
‫בד"ה הא ר"מ וכו' ולקמן בפ"ב נמי אמר גירות‬
‫לא שכיחא וכו' עכ"ל‪ .‬הא דלא מייתו מהגמ'‬              ‫)זרעו של אברהם(‬
‫דלקמן ד"ל ע"ב דקאמר מיתה שכיחא עשירות לא‬
‫שכיחא משום דהתם לאו מילתא דדינא הוא אלא‬             ‫רש"י ד"ה איפליג‪ .‬וכו' עד תשעים וכו'‪ .‬והשתא‬
‫דדעת בני אדם חיישי למיתה ולא מלוו לכהן ולכך‬         ‫ניחא לישנא דאפילו‪ ,‬דאי כסברת הרמ"ה שהביא‬
‫עבדו רבנן תקנתא ואמרו מתה א"צ ליטול רשות מן‬         ‫מר"ן א"ה סימן קמ"א סעיף ס"ח דכל זה גבורות‬
                                                    ‫מיקרי עד שנת מאה ואחד‪ ,‬מאי אפילו דקאמר‪,‬‬
                                     ‫היורשין‪:‬‬       ‫דמשמע לא מיבעיא קודם מאה‪ ,‬והא אדרבה קודם‬
                                                    ‫מאה אינה גט ואחר מאה גט‪ ,‬אבל לרש"י ניחא דהכי‬
‫)משמרות כהונה‪ ,‬ועד לחכמים ג(‬                        ‫קאמר לא מיבעיא קודם מאה כגון מתשעים ואילך‬

                                               ‫‪694‬‬
   689   690   691   692   693   694   695   696   697   698   699