Page 687 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 687
Pg: 687 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דעירובין דרבא לית ליה חילוק בין דרבנן דהתוס' לא תרצו דיש לחלק בין דרבנן לדאוריית'
לדאורייתא מדהוצרך לשנויי שם שאני התם דבעינן משום דמ"מ קשה לר"י דלית ליה חילוק בין דאו'
ראשית וכו' ולא מחלק בין דאוריי' לדרבנן ש"מ
ד"סל ליכ' לפלוני בהכי וכמ"ש שם בסוגיא ע"ש לדרבנן כדאיתא במס' ביצה וק"ל:
וגרסי שם רבא כפי הועוד שכתבו התוס' בדף כ"ו עוד נ"ל ליישב במה שיש להקשות עוד על
המהרש"א ז"ל דא"כ מאי מקשה הש"ס בעירובין
בד"ה התם יע"ש במהרש"ל ודוק. דף ל"ז ע"ב וכן איתא שם ומאי קושית ואימא
)שלמי תודה ,ועד לחכמים ג( בדאורייתא לית ליה ברירה אבל בדברבנן אית לי
ה ברירה ע"ש ולפי דברי מהרש"א ז"ל גם ההיא
ד"ה עשרה מעשר כו' דחטה אחת פוטרת הכרי דהלוקח הוי דרבנן וא"כ צריך לי' דהש"ס מקשה
עכ"ל ר"ל ומש"ה נקט הכא עשרה מעשר א' משום ואימא בדאוריית' לית ליה ברירה היינו משום
דההיא דהלוקח עיקרו מדאוריית' דמעשר עיקרו
בעלמא דאינו מתמעטף מדאורייתא וכמ"ש התוס' שם ד"ה מאן האי תנא
)עוד יוסף חי ,ועד לחכמים ג( ע"ש ולפ"ז ניחא נמי קושית המש"ך דהתוס'
מקשים שפיר דכיון דהלוקח עיקרו מדאוריית' אין
תו ק"ל בפשטא דשמעתתא דמ"ט דרא דקא לחלק וכדמוכח סוגיא דעירובין וכמ"ש התוס' שם
מותיב ליה ממתני' דפסחים ואמאי לא אקשי
עליה מגיטין דשמעינן להו לתנאי דאית להו ודוק.
ברירה כדדיי קינן ממתני' דמה היא באותן )שערי ציון(
הימים דלכי מיית הוי גיטא לכ"ע ור"י נתי מאי
קא מתרץ ליה דמה ענין פסחים כו' דהא כתי שם ד"ה שני וכו' ואכלת ולא מוכר .עיין
תיקשי מתני' דמה היא באותן הימים וכן קשה מתני' במהרש"א שכתב דסומכין נמי אהא דדרשינן
דדמאי דתנן סתמא דהלוקח יין מבין הכותים כו' תבואת דרעך ולא לוקח מיהו היינו מדאורייתא אבל
מיחל ושותה ואי משו' דהוה מצי לשנויי דההיא מדרבנן מחייבי ע"ש ולכאורה קשה מערובין דף
ר"מ היא הא נמי לא תיקשי דאימא ר"מ היא מיהו ל"ז דאמר התם ומאי קושיא דילמא כי לית ליה
לזה יש לדחות דמתני' דדמאי ל"ק ליה דהא ע"כ לר"ש ברירה בדאוריית' אבל בדרבנן יש ברירה
ר"מ הא דהא תנאי פליגי עליה בברייתא משא"כ יע"ש ומאי פריך הא גבי לוקח יין לא מיחייב אלא
סתמא דמתניתין דפסחים דחיקא ליה לאוקמה מדרבנן ואפ"ה לית לי ברירה ואפשר ליישב בדוחק
כר"מ דטפי עדיף לאוקמא ככ"ע ולחלק בין חולה דהגמ' ה"פ דילמא כי לית ליה ברירה היינו בדבר
בדעת עצמו לחולה בדעת ארחים אך מתניתין דמה שעיקרו דאוריית' אבל גבי עירוב דעיקרו מדרבנן
אית ליה ברירה ועי' בתוס' שם בד"ה מאן וראיתי
היא באותם הימים אכתי קשיא כדאמרן. למו"ה משמרות כהונה ז"ל שהקשה לפ"ד
וי"ל בזה ע"פ מ"ש התוס' לקמן בד"ה ר"י דהתם מהרש"א דאם כן מאי מקשים התוס' בהפוך הדף
בגיטין עומד הדבר להתברר בודאי שהרי או יחיה דר"י ור"מ אהדדי הא איכא למימר דב דאורייתא
או ימות כו' והשתא מהאי טעמא נמי לא ק"ל לר"א לית ליה ברירה אבל בדרבנן אית ליה יע"ש והנה
אלא ממתני' דפסחים דדמייא להא דאיזה שתצא לר"י מקשי' שפיר דהא גבי גט דמדאוריית' אית ליה
דאינו עומד להתברר שאפשר שתמות ולא תצא ולא לר"י ברירה ולרבא לא מחלק בין תולה בדעת עצמו
תיקשי ליה ממתני' דפ' האומר דתנן התם הרי את לתולה בדעת אחרי' אבל לר"מ קשה דמאי מקשים
מקו' לי ע"מ שירצה אבא רצה האב מקו' דאלמא ואפ' לומ' דהתוס' מקשים לפי מה שמשמע ממוניא
אית ברירה משום דהתם עומד למתברר שהרי
687
