Page 677 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 677
Pg: 677 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
וכא"ש ה"ה ז"ל .ועל מ"ש רבינו ואם אינו כפות לחצר מתנה .ואפשר דזהו דמתרצי תוס' דגבי חצרה
ונעור קנתה העבד ואינה מגורשת עד שיגיע גט דמקודם אין החצר גופה בע"כ דהא יכולה
לידה .כתב ה"ה דנראה דהוא סבור שאם בטלתו להפקירה ,אלא קבלת הגט היא בע"כ דהשתא מיהא
היא מן העבד נתגרשה והרשב"א ז"ל נסתפק בזה דלא אפקרתה זוכה לה בעל בעל כרחה ,ונמצא דלא
אלימא למהוי כידה ממש דנימא דחצר מדעתה ג"כ
עכ"ל. קניא ,ולכן חצר מתנה לא קניא כיון דאפשר שלא
והרב פר"ח ז"ל בספר מים חיים כתב וז"ל והדבר תהיה חצרה כל עיקר מתחילה ,אבל התם גבי אב,
פשוט אצלי דהיינו כדינו מיד הבעל לידה הלא"ה נעשה לה שליח בע"כ ואלים טפי והוי כידה ממש
הו"ל בטלי גיטך מע"ג קרקע ומ"ש ה"ה שהרשב"א להכי קני בע"כ ,ואינו נכון כלל ,ועיין הרשב"א ז"ל
נסתפק בדין ליתא דהדין פשוט ליה כדכתיבנא אלא
שכתב שדברי הרמב"ם צ"ע שלא כתב כך ולדעתו ובקיקיון דיונה בזה.
הרמב"ם לא נחית להכי וסמך על המבין עכ"ל .ולי )חי' ר"מ מאימראן(
אין זה דרכו של רבינו לסתום ומדלא פירש נראה
שסובר דאע"פ שאינו חוזר ונוטלו ונותנו לה תוס' ד"ה והלכתא בכפות דא"כ אמאי קאמר
מגורשת וכמ"ש הרשב"א וה"ה ומ"ש דהדין רבא כו' אפי' הוי משתמר ,לדעתה כגון שידיו
פשיטא ליה להרשב"א ז"ל ליתא לע"ד דהן אמת כפותות בחבל כו' עכ"ל ,ועיין שיטה אחרת
סתחילה כתב שכ"נ לו אבל מ"ש אחר שהביא דברי להרא"ש ושיטת הרמב"ם פ"א מה"ג הי"ז שכתב
רבינו וצ"ע .מבואר יוצא שנסתפק בדבר מדהצ"ע. סתם נתן הגט ביד עבדה והוא נעור והיא משמרתו
)מאמר מרדכי( אם הוא כפות ה"ז גט מדלא ביאר דכפות ידיו
ורגליו חשיב משתמר לדעתה ולא חשיב חצר
בתוד"ה והלכתא בכפות וגו' דאי לאו דקאמר מהלכת ודלא כהתוס' שכתבו שידיו כפותות בחבל
התם וגו' א"ו רבא בכפות איירי וגו' עכ"ל לפ"ד ואוחזתו בידה הו"ל חצר מהלכת ומה שהקשה
התוס' צ"ל דהא דקאמר רבא ישן ל"ד דאע"ג דלא הרשב"א ע"ד דא"כ אמאי נקט רבא ישן ונעור דהא
ישן כיון דכפות בידיו נמי דחשיב משתמר לדעתה נעור וישן לא מעלה ולא מוריד י"ל דישן מן התורה
הוי גט דאל"ך עדין תק' אמאי הוצרך לו' בניעור כשר וכמ"ש ה"ה ז"ל דבכה"ג לא חשיב חצר
הטעם משום דלא משתמר לדעתה דאפי' משתמר מהלכת והרי הוא ישן ומשמרתו דמשתמרת לדעתה
לדעתה כגון דידיו כפותות בחבל אפ"ה כיון שאינו משא"כ נעור ואינו כפות דהו"ל חצר מהלכת
ישן לא הוי גט א"ו דכשידיו כפותות הוי גט וע' ומשתמרת שלא לדעתה וא"כ נעור וישן מעלה
להז"י שהוצרך להביא מדברי הרא"ש ואין צורך ומוריד .ומ"ש עוד אמאי נקט בנעור טעמא דאינו
משתמר לדעתה י"ל דחדא מינייהו נקט וכעין זה תי'
כדכתיבנא: הרשב"א לשיטתו דמאי דאמרי' והלכתא בכפות
)שערי ציון( חדא מינייהו נקט וה"ה לאידך יע"ש ומרן ז"ל בב"י
ובכ"מ הקשה ע"ד רבינו למה חזר הכתוב ואם היה
תוס' ד"ה אטו שליחו' תתגרש מכח שליחות כפו' הרי זה מגורש' אנתן ביד העבד והוא ישן דהא
עכ"ל .ק"ל שהרי גט חוב הוא לה דמה"ט בעי גביה אפי' בהיה נעור הכשיר ברישא .ולי נראה כי היכי
שתהא עומדת בצד חצרה וכדאמרינן בריש פרק דלא ניטעי דנתנו ביד העבד והוא ישן הר"ז פסול
שכתב לעיל מינה הפיסול מפני השינה אלא הפיסול
הזורק ועיין להר"ן ז"ל שם. הוא משום דגזרינן ישן אטו נעור דחוי חצר מהלכת
)מאמר מרדכי קריספין(
677
