Page 672 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 672
Pg: 672 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
מלשון הסוגיא עצמה דקאמרה מאי קמשמע לן דכל ר"ג ,אבל דיין אחר אפילו עם סופרי הדיינים או
לשון כשר תנינא וכו' ואי הוי שטרא פרסאה כתב סופרי הסוחרים עם ר"ן ,לא ,ומדברי הרמב"ם
פרסים אשמעינן טובא דכיון דחתימי ישראל גבי נראה דהוה גריס ר"ן וסופרי דיליה ,אבל ר"ן
ממשעבדי ,אלא דמכל מקום קשה על הסוגיא וסופרי דיין אחר ,או סופרי דיליה עם אדם דעלמא,
בעצמה כל הני קושייתא ואמאי לא נימא דזה בא לא ,וק"ק שלא העירו בזה מפרשיו ז"ל.
)שרביט הזהב( להשמיענו.
ושמא יש לומר קים ליה לתלמודא דמרימר לא בא
אלא להוציא מההיא דתנינא גט שכתבו עברית וכו' גמ' אי פליט וכו' .נראה שאף שלא יפלוט פליטה
דלא תימא הני מילי בגיטין אבל בשטרות לא גמורה שיכול ליקרא הגט ,כיון שיפלוט מיהא ויהיה
קמשמע לן ,לכן דברו דבריהם שטרא פרסאה וכו' ניכר שהיה שם כתב ממילא הוי גט ,כמו ההיא
דעשאוהו ישראל והוא הדין נמי היכא דכתבוהו דשטר פסים דע"י הכתיבה לחוד הוי גט ,וראיתי
פרסים וחתימי ישראל גבי ממשעבדי כדכתב רש"י בחידושי הרמב"ן ז"ל כתב כן אלא שהוכיח
לעיל דף י"א ע"א והעתקנוהו לעיל ,והא דקא מקשי מירושלמי שבאמת ע"י פליטה נקרא הגט לגמרי21 ,
תלמודא והא לא ידעי וכו' הכוונה להקשות מאי ודע דר"ח ז"ל לא היה גורס לשון והשתא הוא
קמשמע לן דאי לאשמעינן אף דלא ידעי זה אי דפליט.
)חי' ר"מ מאימראן( אפשר אלא בדידעי כיון שהם כתבוהו ,ואי תימא
הא דקא משמע לן בלשון פרסי כמו שהפרסים
דף כ ע"א שאינן חוששין לכתב שיכול להזדייף ,זה אינו
בדאפיצן כיון שכתבוהו ישראל ,ואי כמו הפרסים
שאין חוזרים לכתוב מענינו של שטר והא קמשמע גמ' ורב יוסף מאי קמ"ל הק' תלמיד א' יעקב
לן זה אינו בדמהדר כיון שישראל כתובוהו ,אי נמי טולידאנו לפי מ"ש התוס' דרב פפא לא ס"ל כר"י
כיון דקאמר גבי ממשעבדי לא אפשר דחסר אחד א"כ מאי פריך מאי קמ"ל והא טובא אשמו' לאפוקי
מכל אלו ,ואם כן מאי קמשמע לן אין זה אלא בכל מדרב פפא והשבתי לו בהקשות עוד דהיכי מצאו
לשון וזה תנינא וכו' ,ואע"ג שכל אלו הקושיות לא התוס' לומר בתירוצם קמא דר"ף יסבור הכא דאם
שייכי כך דרך כל המקשים שמזכירים כל החששות נתן לה ס"ת הוי גט דמקרי לשמה דס"ס בעינן שמו
אף שאינו שייך ,והרי לך לקמן בדרב יוסף דלא ושמה וע"ק על הגמ' דאמר אי משום כריתות ראית
קמשמע לן אלא שאין מי מילין על גבי מי מילין ביה הא בעי' לשמה דהו"ל למפרך בעי' שמו ושמה
והזכיר למאי ניחוש אי משום כריתות ואי משום לכן נ"ל דהכא ודאי לר"ף לא הוי גט דאע"ג דחשיב
דיהיב זוזא לספריא וכו' אף דלא קא משמע לן מידי ליה לשמה מ"מ בעי שמו ושמה והו"מ ר' יוסף
מכל אריכות הלשון וכן הזכירו בעלי הכללים ודוק מעיקרא למפרך אי משום כריתות הא בעי שמו
ושמה אלא לאשמו עינן אגב אורחיה דסתמא פסול וק"ל.
)תרומת הדשן( ולא הוי לשמה וכההוא דפליג ר"ף קא' דטעמא דלא
חשיב לשמה ליתא אבל מ"מ פסול ס"ל משום דבעי
גמ' ודוקא ר"ן וספרי דייני וכו' ,יש לפרש דוקא שמו ושמה ובגמ' פריך מאי קמ"ל אינו אלא כפי
ר"ן וסופרי הדיינים ,אבל ר"ן וספרי אחריני של הטעם דבעי שמו ושמה דמהאי טעמא ודאי פסול
הסוחרים ,או סופרי הדיינים עם אדם דעלמא שאינו וליכא מאן דפליג ודוק.
)ראש משביר( דיין ,לא ,ומדברי רש"י נראה דוקא ר"ן חתניה דבי
672
