Page 675 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 675
Pg: 675 - 22-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
שם דילמא זקן וכו' ק"ט דקתני סיפא דהך מתני' דמתני' להו משום וכתב אלא מטעמא אחרינא
דעריות מכאן אתה למד דאשה כותבת את גיטה ואפשר שהוא מדרבנן וכמ"ש התוס' בעירובין דגבי
ע"ש ומאי ראיה דזקן שאני וכן ק"ט על התו' סוטה לא שייך פיסול דרבנן ואהא תי' דר"י לא ס"ל
שכתבו דמצי לדחויי שנותנת שכר א"כ מה למדו כר"פ אלא דס"ל דמוכתב ממעיט אפי' סתמא
מזקן דע"כ דזקן הוא מטעם דאקנויי מקנה ולאו והשתא ניחא הא דפריך ור"י מאי קמ"ל ול"ק
מטעם הפקר ב"ד וכמ"ש הרשב"א וי"ל ע"פ מ"ש לאפיקי מר"פ משום דגבי גט כ"ע מודו דסתמא
הרע"ב והתירו ואע"פ שנוגע בערותו ע"ש וא"כ פסול וכדמוכח' מתני' דהכותב טופסי גיטין וא"צ
שפיר קתני דמכאן למדו דאשה כותבת ולא הויא
כנוגעת בעדות מיהו הא כדאי' והא בדחיתא דזקן למ"ש בזה ה' בני יעקב דקי"ב עש"ב.
משום דידע לאקנויי ואשה מטעם הפקר ב"ד ובזה )זרעו של אברהם(
י"ל דברי התוס' ד"ה וכותב שהק' מה ענין שטרי
הלואה ולכאורה תק"ל אמתני' עצמה מאי אתא דף כ ע"ב
לאשמעי' והכשירוהו ומה הוה ס"ד למיפסל והשתא
ניחא דהוה ס"ד למיפסל משום דהו"ל נוגע בעדות שם והא בעינא ספר המקנה וליכא ע"כ .פירוש
שו"ר בס' ג"פ סי' קכ"ד שנכנס בזה והעיקר מ"ש. וכיון דגבי ממשעבדי הרי הוא כאילו מוכר לוה
)זרעו של אברהם( למלוה לקרקעו ודוק וק"ל) .עיין מה שכתבו התוס'
ד"ה וכתוב ועיין עליו בלשון רש"י וצ"ע(.
)תרומת הדשן(
בעי רמי בר חמא היו מוחזקין בעבד וכו' .וקשה גמ' לא צריכא דמעורה ,יש לפרש שא"ל ע"מ
דלעיל דף י"ט ע"ב כתבו התוספו' בד"ה צריכי שיהיה מעורה ,ר"ל שלא יהיה שלי כ"א האויר
למקרייה וכו' ואם לא קריוה נראה דלא הוי גט וכו' שינטל וישאר מעורה הגט ,ועי' תוס' ,ולכל
וכיון דליכא עידי מסירה ולא קריוה פשיטא דלא הפירושים ק"ק ,דמאי איבייעא ליה ר"פ ,פשיטא
דמהני ,ושמא דבעינן ונתן לה כמנהג הכתיבה ,שכל
הוי גט וצ"ע. האויר שבין שיטה וכו' ,אינו מדרך לשיירו ,ומ"מ
)אמרי בינה( נרארה דאם עשה כן בפועל שנטלכל האוירים
תוס' ד"ה בכתובת קעקע ואפילו הויא וכו'. ונשאר הגט מעורה כשר ,וצ"ע.
הקשו ז"ל דהשתא קאמר השתא דאתית להכי
משמע דה"ק השתא ל"צ לאוקמא ]בעידי[ מסירה )שרביט הזהב(
אלא בעידי חתימה ובכתובת וכו' ,וע"כ גם העדים
חקוקים בכתובת הקעקע וכיון דכן נפסלו לעדות בא"ד אע"ג דאסור לכתוב וכו' ,מיתהני ,צ"ע מאי
]חו"מ סי' ל"ד ואפילו במקעקע לאחר כמ"ש מרן שנא מהא דקי"ל מכסין בעפר עיר הנדחת ,דמצוות
יו"ד ע"ש[ .ואין לומר דאיירי שהגט בכתובת קעקע לאו ליהנות ניתנו ,ולכאורה שאני הכא שיש לאשה
והעדים בדיו ,דא"כ פסול הוא שמא כל הגט היהי הנאה ,שנשאת עם אחר ,וכ"כ בח"מ ריש סי' קכ"ד
בדיו .והיא מחקה וכתבו גט אחר בכתובת קעקע ע"ש ותבין ,אלא דק"ק דגם התם אוכל העוף ,וי"ל
והניחה חימת עדים ,ומהאי טעמא פסלינן שטר שעל דהתם השחיטה אינה מתכשרת ע"י הכסוי ,ואחר
הניר ועדיו על המחק ,והם ז"ל ירצו דאיירי שחתמו
בשוגג ולא ידעו שיש איסור ,ואפשר לומר שגם שישחוט יכסה.
שהבעל כתב גט בכתובת קעקע בכתב ידו והעדים )שרביט הזהב(
675
