Page 676 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 676
Pg: 676 - 22-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דא"ל הכי והיא קבלתו הו"ל כא"ל התקבלי גיטך חתמו בקעקוע בלא דיו ,וזה דוחק .ואולי אפשר ג"כ
ומחלי כתובתיך וסיים עלה ולפי זה היינו בא"ל לומר שאין בכאן איסור תורה אפילו בקעקע
סתמא הרי זה גיטך וכתובתיך אבל אם פירש להדיא ובכחול ,מידי דהוי ארושם על עבדו שלא יברח
הרז"נ והתפרעתי כתובתיך בזהב שבו לא הוי גיטא דפטור כמ"ש מרן ביו"ד כיון דלא מכוין לחוקות
ע"כ .אבל מדברי מרן סימן ק"ך שהביא לשון הגויים ,וה"נ הכא להעיד מכוין עיין מרן שאסר
הרשב"א הנז' ולא סיים כדברי הרב גט פשוט. לכתחילה בזה ,גם התוס' איירי בסוף דבריהם ביש
נראה דלא ס"ל לחלק כה"ג דאם לא כן היה ליה איסור תורה ,ולפ"ז לא יש איסור תורה דבין בעל
לפרש מאחר דלשון הריב"ה ז"ל הוי בכה"ג דא"ל בין עדים לאו לחוקות מכוני וק"ל ,עיין מהריב"ן.
הז"ג והתפרעתי בזהב שבו כתובתיך אלא ודאי דכל )חי' ר"מ מאימראן(
גוונא ס"ל דהו"ל כאומר לה מחלי כתובתיך ועיין
שם אמר רבא ות"ל דהוי כתב שיכול להזדייף
להרב פר"ח ז"ל שם הקב"ד. כו' עיין בספר בני יעקב דקכ"ח ע"ב שהביא בשם
)מאמר מרדכי( תפארת שמואל דהקש' דמאי קו' נוקמא ספיקו של
רב"ח בשעדי החתימ' לפנינו ומעידי' שלא היה בו
דף כא ע"א תנאי אבל אינם יודעים אם מסר העבד לאשה או
לא עש"ב ונ"ל ליישב דעדות ע"ח לא מהני דנהי
תוס' בד"ה והילכתא בכפות כפות וישן וכו' דהם מעידים דכשחתמו בגט לא היה בו תנאי דילמא
עכ"ל .כתב הרא"ש ]בפרק הזורק סי' ב'[ דאה"ן אח"ך קודם מסירה חזר בו הבעל ומחק כמו ב'
אם היו ידיו כפותות בחבל סגי במקום ישן וצ"ל שיטין והטיל בו תנאי ועשה האותיות יותר דקות
דהא דלא פירשו התוס' כפות דשמעתין בכפותות והניח העדים החתומים במקומם ולא הוי מזוייף
ידיו בחבל ואינן צריכין לאוקמי בישן ולא יהיה מתוכו דהאי חששא קרובה היא ולא סמכי אעדי
חסר בכאן הספר משום דסתם כפות לא משמע אלא חתימה דמינכר זיופא ומשו"ה לא איכפת ליה לבעל
לעשו' כה"ג דאומר הבעל דודאי לא סמכי אלא
ברגליו וברור. אעדי מסירה ולפיכך ליכא ראיה מע"ח דאמרינן
)זרע יצחק ,ועד לחכמים ג( דילמא כשחתמו העדים לא היה בו תנאי אבל אח"ך
הטיל בו תנאי ואתייא היא ומחקה להנאה דכיון
גמ' שכן אב מקבל וכו' .אע"ג דהתם אביה ידה דהוי כתב שיכול להזדייף תלינן בו כל החששות
קחשיב ותרי ידי זכי לה רחמנא ולא שליח חשיב שיכולין להיות מש"ה הקשה רבא ורז"ל דהוי כתב
]עין דף סד[ ,מ"מ שם שליח לא פקע מיניה כיון שיכול להזדייף ועיין במהרש"א לקמן דכ"ב ע"א
דהיא המתגרשת ולא הוא ,ודיינינן מיניה שליח ע"ד התוס' ד"ה מאן חכמים כו' ז"ל משמע דאי הוו
דעלמא וק"ל. סהדי קמן כו' משמע כדכתיבנא ודוק.
)חי' ר"מ מאימראן( )ידיו של משה(
תוס' ד"ה ואיבעית אימא שליחות לקבלה וכו'. גמרא בעא מיניה רבא מר"נ כתב לה גט על טס
איכא לאקשויי דמאי קושיא דשאני כאן באב דרבי של זהב וא"ל התקבלי גיטך והתקבלי כתובתיך
קרא שהשליחות מעיקרא תהיה בעל כרחה דבת מהו א"ל נתקבלה גיטה ונתקבלה כתובתה והרב
שלא מדעתה ,אבל התם בחצר דמקודם לא אשכחן ג"פ סימן קכ"ד הביא לשון הרשב"א שכתב דכיון
אלא שנתינת הגט תהיה בעל כרחה ,אבל שהחצר
גופה תהיה בעל כרחה לא מצינו ואכ מהיכן נילף
676
