Page 667 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 667

‫‪Pg: 667 - 21-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫שכיר‪ ,‬והקפת החנות שאינם משמטין‪ ,‬אינם לתנא‬             ‫בש"ך ח"מ סי' מ"ה ס"ק כ"ג שהאריך בדין זה ומה‬
‫א'‪ ,‬דר' יוסי פליג בשכר שכיר‪ ,‬ומודה בהקפת חנות‪,‬‬        ‫שתירץ על קושיא זו דא"כ איך יתיישב א"ב וכו'‬
‫ור' יהודה איפכא‪ .‬ואם הטעם משום דאינם מלוה‪,‬‬            ‫דדוקא בגט אמרינן הכי משא"כ שאר שטרות עש"ב‬
‫אין טעם שיודה באחד ויחלוק באחד‪ ,‬ועוד דמשמע‬            ‫פירוש זה אינו צודק בתוס' דשמעתין ואף שהוא‬
‫דדוקא אונס ופתוי וקנס‪ ,‬אבל בושת ונזק וצער‬             ‫ז"ל ישב הלשון מ"מ אינו צודק כמו שיראה המעיין‪.‬‬
‫משמטת שביעית‪ ,‬אע"ג דאינם מלוה‪ ,‬ועוד מאי‬               ‫גם מ"ש הש"ך דשמעתין איירי בתחלה וכו'‬
‫קמ"ל מתניתין באו' האונס והמפתה‪ ,‬פשיטא‪,‬‬                ‫עש"ב אינו נראה בדעת התוס' וכן מצאתי בבית‬
‫ומוכרח הטעם כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה‪,‬‬               ‫שמואל סי' ק"ך ]ס"ק[ י"ד וגם משה"ק שם לפ"ז‬
‫דהטעם שעומדים ליפרע מדי יום ביומו‪ ,‬ואין‬               ‫איך מיישבים בתוספתא וכו' ע"ש נ"ל דל"ק ובקל‬
‫עליהם שם מלוה וחוב‪ ,‬ובב"י כתב טעם אחר יע"ש‪,‬‬
‫ובסמ"ע סי' ס"ז‪ ,‬ובלבוש‪ ,‬וא"כ כתב טעם אחר‬                                                     ‫יתבאר‪.‬‬
‫יע"ש‪ ,‬ובסמ"ע סי' ס"ז ובלבוש‪ ,‬וא"כ לפי"ז‬               ‫)זרע יצחק‪ ,‬ועד לחכמים ג(‬
‫הכתובה דינה להיות משמטת‪ ,‬אם לא משום שהיא‬
‫מעשה ב"ד‪ ,‬וכן נראה מדברי רש"י כאן ד"ה‬                 ‫גמר' יאמרו כוו' הק' הפג"י לה' התו' דמאוחר אינה‬
‫משתפגום‪ ,‬וכן בפוסקים דטעמא משום שהיא‬                  ‫מגורשת אלא מזמן הכתוב בו לרב נמי יאמרו ע"ש‬
‫מעשה ב"ד‪ ,‬ודברי הסמ"ע סק כ"ט צ"ע‪ ,‬ושוב‬                ‫ולק"מ דלא יתמהו אלא אם יראו שנשאת קודם זמן‬
‫ראיתי להב"ח סי' הנז' כתב משם הר"ן כדברי‬               ‫הנתינה אבל מי שלא נשאת בזמנה לא קפדינן ועי"ל‬
                                                      ‫דבמאוחר לא יתמהו דאכילת פירות תוכיח אבל‬
                    ‫התוס'‪ ,‬וחלק על הב"י ע"ש‪.‬‬          ‫הכא פריך שפיר דס"ל כר"י דיש לבעל פירות עד‬
‫)שרביט הזהב ב(‬                                        ‫שעת נתינה ועי"ל דבמאוחר כיון דהשתא מיהא‬
                                                      ‫אינה מתגרשת א"כ הו"ל כנותן גט לאשתו וא"ל לא‬
‫על פי דברי התוספו' נראה לי ענין חריף דמאי‬
‫דקתני ולגט ישן אין חוששין היינו פי' דבריו‬                               ‫תתגרשי בו אלא עד יום פלוני‪.‬‬
‫משום דקתני צריכא להמתין ג' חדשים לא נטעה‬              ‫)זרוע של אברהם(‬
‫דהיינו משום חשש שמא נתייחד עמה ונהי דלא‬
‫פסלינן גיטא משום האי חששא מ"מ צריכא להמתין‬            ‫תוס' ד"ה הנהו וכו'‪ .‬וי"ל ע"י הזמן יש לו קול‬
‫ג' חדשים משום האי חשש‪ ,‬הא ליתא דלגט ישן אין‬           ‫וכו'‪ .‬ולרש"י צ"ל כיון דתקון בכל גיטין תקון בה‬
‫חוששין אלא עיקר טעמא משום שמא יאמרו שתי‬
                                                                                             ‫כן ג"כ‪.‬‬
                                ‫נשים וכו' דוק‪.‬‬        ‫)חי' ר"מ מאימראן(‬
‫)אמרי בינה(‬
                                                      ‫בא"ד היינו שפגמה וכו'‪ ,‬ואמת שהוא דוחק גדול‬
‫ומ"ש רש"י ז"ל לא שנו דשטרות הנכתבין‬                   ‫שתזקוף הכתובה ולא התוספת‪ ,‬ועוד דפירוש תנאי‬
‫וכו'‪ ,‬איני יודע מנא ליה דבשטרות איירי ולא לענין‬       ‫כתובה ככתובה‪ ,‬הוא שדינו ככתובה‪ ,‬לא שיהא‬
‫גט דמתני' דקתני נכתב ביום ונחתם בלילה פסול‬            ‫נמשך עם הכתובה ככל הנהו שזכר‪ ,‬ועוד מאיזה‬
‫וכך נראה מדברי הרשב"א ז"ל בשמעתין שכתב‬                ‫טעם יהיה נמשך עם הכתובה‪ ,‬כיון שהוא לא נזקף‪,‬‬
‫וגט מוקדם כגון שנתכב ביום ונחתם בלילה אם‬              ‫ועוד הפגימה בכתובה היא הפגימה בתוספת‪,‬‬
‫עסוקין באותו ענין כשר כאילו נכתב ונחתם ביום‬           ‫שכולם סך אחד‪ ,‬ולולא דבריהם נראה שקושייא‬
                                                      ‫מעיקרא ליתא‪ ,‬ואדרבה זה שכתבו דטעמא דשכר‬

                                                 ‫‪667‬‬
   662   663   664   665   666   667   668   669   670   671   672