Page 664 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 664
Pg: 664 - 21-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
)גבול יאודה( נ"ל דנקט ידי עדי חתימה לשון ]רבים[ דלמ"ד
משום קיום אפילו לא יצא אלא מתחת יד א' של עדי
שם תוס' ד"ה מפני מה לא מצי למימר כו' חתימה וכמ"ש הר"ן והביאו תי"ט ]שם[ ודע שיש
לכאור' דבריהם אינם מובני' דא"ה מה הועילו ט"ס שם בסוף דברי תי"ט ודבריו לא יתישבו
חכמים בתקנתם דהשת' נמי אע"ג דתקינו זמן אכתי דקאמר דאפילו למ"ד משום לשמה ב' א"צ אלא אי
לא תוכל האשה להוציא מן הבעל דהא מצי טעין אמרינן דעסקינן בתר שלמדו וכבר כתבתי דלק"מ
נתתי לה מזונו' ועו"ק במה שחי' דבלא"ה נאמנת
משום מגו דהא לגי בעל נמי איכא מגו דמצי טעין מה שהק' הוא ז"ל.
נתתי לה מזונות ונאמן כי טעין גרשתי מקודם מגו )זרע יצחק ,ועד לחכמים ג(
דאי בעי טעין נתתי ואע"ג דוהכיחו דלא מהימן לומ'
גרשתי אלא דוקא בלהבא ה"ד היכא דליכא מיגו מתני' נכתב ביום כו' כתבו התוס' לר"י משום
לענין טענתו כגון לפוטרה מחנק דלא מהימן לומר שמא יחפה כו' דלפי שיטת התוס' לקמן בד"ה עד
מקמי זנות גרשתיה אבל לגבי פריעת מזונות דאיכא שעת נתינה דהכי פי עד שעת נתינה דכיון דיש
מיגו אמאי לא מהימן אך אמנם הדבר בור דהתוס' לבעל פי' ע שעת נתינה לא הוצרכו לתקן זמן משום
אזלי לפי שיטתייהו בפ' בתרא דכתו' דק"ז ד"ה אם פירות דבאין בו זמן נמי תביא גיטא לב"ד כו' הוא
בא ואמר כו' שחילקו על פי' רש"י וכתבו דהיכא אפשר לפי דפיסולא דמתני' היינו נמי משום פירות
דלוותה מזונות נאמנת היא בשבועה לגבות מה שלא תטרוף לקוחות שלא כדין דדוקא היכא דליכא
שלוותה ואכלה דאי לאו הכי לא תמצא מי שילוה זמן שייר טעמ' דתביא גיטא לב"ד משא"כ גבי
לה שיראים להפסיד והשתא ס"ל דאף דלגבי טענת מוקדם ודאי דאף לר"י פסיל משום פירות דלא
פרעתי מזונות אינו נאמן מ"מ גבי טענת גרשתי תטרוף לקוחות שלא כדין ומש"ה הוצרכו מימר
סליק אדעתייהו דמהימן דדוקא לגבי טענת פרעתי דליתנהו לה"מ אלא טעמ' דמתני' לר"י דוק' משו'
נאמנת היא בשבועה משום תקנה דאל"כ לא תמצא חיפוי דמשום פירות ליכא דאע"ג דמוקדם הוא מ"מ
מי שילוה לה שיריאם דטעין בעל פרעתי משא"כ ליכא למיחש שתטרוף לקוחות דגט צריך ע"מ
גבי טענת גרשתי אינם יראים דודאי לא עביד איניש ומוציאין קול כמ"ש התוס' שם ואע"ג דשוב כתבו
לטעון כגול כתוב גיטא בכדי ומשו"ה ק"ל שפיר דלא שייך מימר קלא אית להו אלא כשמגרש ע"י
דנימא דתקנו כן זמן להיכא דגרש את אשתו ונתן שליח אבל נכתב ביום ונמסר בלילה יש לחוש
לה גיטא דאי לא כתוב בו זמן מצי טעין גרשתי מזמן שימסור לה בעצמו בצינעא היינו דוקא משום
רב ותי' שפיר דבלא זמן נמי מהימנא משא"כ איהו חששא דחפוי אבל משום חששא דפירות לא
דליכא מגו גביה דהא לא מצי טעין פרעתי כדאתרן. חיישינן שיתן לה בלא ע"מ וכמ"ש הרב מ"מ והרב
)גבול יאודה( ב"י ד"ח ע"ד יע"ש ויש לתמוה על הרב הנז' ד"ה
ע"ד וד"ו ע"א סתמה ע"ד כריב"ש והר"ן ז"ל
גמר' מ"מ תקנו זמן וכו' ק"ל לשמואל לקמן דס"ל שכתבו דנכתב ביום ונחתם בלילה לא פסיל לר"י
דלהבחנה מונין משעת כתי' א"כ להכי תקנו זמן אלא משום חיפוי דבמוקדם אף לר"י איכא למיחש
]א"ה וכן הקשה אור יקרות[ וי"ל דמשום האי לא משום מידי דטרפה שלא כדין שהרי מסתמא אמרינן
דביום שנכתב נמסר כו' ולבר מה שיש לתמוה עליו
הו"ל לתקוני זמן הו"ל לתקיני משעת נתינה. שלא הקשה כן לדברי התוס' שבדבור זה דהן הם
)זרעו של אברהם( דברי הר"ן והריב"ש עוד בה דעיקר תו' ליתא כלל
כדבר האמור וק"ל.
664
