Page 663 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 663

‫‪Pg: 663 - 21-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – גיטין‬

‫אמרינן מגו אפי' במקום עדים והכא נמי בנדון דידן‬       ‫ואיכא היכרא ולא אתו לאיחלופי משא"כ ברישא‬
‫יכול לתרוצי דבודה ולומר מה שתטמן גיטה ותאמר‬          ‫דליכא דמסהיד אכתיבה אלא חד דלאו שליח הוא‬
‫איני גרושה ר"ל אינה גרושה מניסן אלא מאלול‬            ‫ונמאן דליתיה דמי ומתעקרא לגמרי תקנה רבנן‬
‫וצריך לתת לה מזונות מניסן עד אלול עוד נראה לי‬
‫פי' אחר לפי שיש בפ' חזקת הבתים דרב חסדא סבר‬                      ‫דאצטריכו לשליח דנימא בנו"ן ודוק‪.‬‬
‫דאמרינן מגו במקום עדים א"כ השתא יבוא בטוב‬            ‫)גבול יאודה אשכנזי(‬
‫מתחיל' כתבו דלא צריך זמן דנאמנת במגו אפי'‬
‫במקום עדים כרב חסדא דס"ל אמרינן מגו אפי'‬             ‫גמ' אלמא קסבר שנים שהביאו גט כו ק' לעיל‬
‫במקו' עדים ומה שחזרו וכתבו ועוד שהוא תירוץ‬           ‫ד"ה דבעא שמואל מרב הונא שנים שהביאו גט‬
‫אחר הוא כפי מ"ד דלא אמרי' מגו במקום עדים‬             ‫ממ"ה צרכין שיאמרו בענינו נכ' ונחתם או אין‬
‫וא"כ כפי סברתו צריכה זמן לכן כתבו ועוד וכו'‬          ‫צרכין מאי קמ"ל הרי פשוט הוא מזו המשנה ממ"נ‬
                                                     ‫אם ס"ל בלשנא קמא שאין שניהם שלוחים תפשוט‬
                                         ‫ודוק‪.‬‬       ‫ליה שצרכין וליכא למימ' דמתני' גופא איבעיא ליה‬
‫)מר דרור(‬                                            ‫דא"כ הל"ל מהו פי' מתני' ולא לנקוט בהאי לשנא‬

‫גמרא אמר ר' אמי אר"י ל"ש וכו' דע דלישנא‬                        ‫דמשמע דדין בעלמא שואל וצריך עיון‪.‬‬
‫קמא אתי אליבא דמ"ד לשמה ואע"ג דלעיל בלישנא‬           ‫)מר דרור(‬
‫בתרא אמרינן דאפילו יוצא מתחת ב' פסלינן אליבא‬
‫דמ"ד לשמה ולא אמרינן דעד חתימה כיון שהוא‬                              ‫דף יז ע"א‬
‫שליח נעשה בשנים כדאמרינן דשאני התם‬
‫דחיישינן דילמא אתי לאיחלופי בקיום שטרות‬              ‫גמ' יודע הקב"ה וכו'‪ ,‬ומה עדיפות ברומיים על‬
‫דעלמא וע"ש ברשב"א ודלא כתי"ט ]פ"ב מ"א‬                ‫בבליים‪ ,‬דמשמע דאלולא כך היה מגלה אותם‬
‫בד"ה אחר אומר בפני נכתב[ שבודאי לא ראה‬               ‫לרומיים‪ ,‬ותו ק"ק דהא בזמן החרבן‪ ,‬נבוכדנצר היה‬
‫הסוגיא זאת דאיתא בהדיא דלגבי עד כתיבה אמרינן‬         ‫מלך בכפה‪ ,‬וגם הרומיים תחת ידו‪ ,‬דרומיים היו‬
‫נעשה כשנים וא"ש דברישא אסברא לן תנא בעד‬              ‫חיותא רביעתא‪ ,‬ולזו י"ל‪ ,‬דהיא גופה קאמר‪ ,‬שהיה‬
‫א' על החתימה ובסיפא בשנים על החתימה דבהא‬             ‫הקב"ה מגביר הרומיים בעת ההיא‪ ,‬ולקושיא‬
‫תליא מילתא דברישא לא איירי אלא ביוצא מתחת‬            ‫ראשונה י"ל דרומיים אחיהם של ישראל טוב‬
‫יד א' ע"כ לא מצי למינקט א' אלא על החתימה אבל‬         ‫מכשדים‪ ,‬ועי"ל שהם בני דעת‪ ,‬ובני ישוב ודרך‬
‫בסיפא מיירי בין יוצא מתחת יד א' ובין יוצא מתחת‬       ‫ארץ יותר מהבבליים‪ ,‬ויש נחת רוח לישראל עמהם‬
‫ב' וכדקאמר בהדיא זמנין וכו' דאפילו יוצא וכו'‬         ‫לולא גזירותיהם לפעמים‪ ,‬ועל כן אמר או בטולך‪,‬‬
‫דמשמע דבכל גוונא איירי וזה שכתבנו הוא אליבא‬
‫דלישנא בתרא דקאמר זמנין וכו' שללישנא קמא‬                                        ‫או בטולא דבר עשו‪.‬‬
‫דהכא דקאמר דל"ש אלא שהגט יוצא מתח יד עד‬              ‫)שרביט הזהב(‬
‫כתיבה לק"מ דברישא אפילו יוצא מתחת ב' פסול‬
‫משום דאתי לאחלופי דע דהך לישנא דזימנין אתי‬           ‫בא"ד ואם יביא הבעל עידי מסירה וכו' עכ"ל‬
‫אפילו אליבא מ"ד משום לשמה בתר שלמדו‬                  ‫הקשה בזה החכם השלם יהודה מורסייא ישצ"ו‬
‫ובסוגיא דפ"ק ]דף ה' ע"א[ דבי תרי דמייתו גיטא‬         ‫היאך כתבו התוס' דנאמנת במגו והרי זה מגו במקום‬
‫לא שכיחא וכמ"ש התוס' לעיל ]בד"ה ורבה[ ולכך‬           ‫עדים ע"כ‪ .‬ונלע"ד נראה ליישב במה שכתבו התו'‬
                                                     ‫בכריתות דאע"ג דלא אמרי' מגו במקום עדים‪,‬‬
                                                     ‫היכא דהוי תירוץ דבוריה דמצינן לתרוצי דבוריה‬

                                                ‫‪663‬‬
   658   659   660   661   662   663   664   665   666   667   668