Page 600 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 600
Pg: 600 - 19-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ונראה לומר ,לישב דעת התוס׳ ד"ה "לא אמר ויתבע מהגזלן דמי הזיקו ,דכבר זכות זו של דמי
כלום" י"ז ע"ב ,שכתב התוס׳ וז"ל ואע"ג דבמה יציאותיו מכר הגזלן ללוקח וע"כ מגיעה היא
שנשאר שטר כתובה בידה הוא מפסיד שאם תחזור ללוקח ,ואצלו לא שייך למימר אפוכי מטרתא למה
ותתבע הכתובה הוא יכתוב שובר שלא תגבה פעם לי ,והדרא קושית הראשונים ז"ל לדוכתא שישלם
שניה ואפילו אם יפסיד שוברו יכול לומר פרעתי
מנה מיגו דאלמנה נשאתיך וכו' ,אבל עכשיו ללוקח והדר נגזל משתעי דינא בהדי גזלן ,וצ"ע.
שהכתובה היא בידה תגבה שנית מאתים אם יפסיד
שוברו שכתוב בכתובה בתולתא דא מ"מ נפרעת סימן כ"ה
בעדי גירושין לבד בלא חזרת כתובתה וגט דהא ר"י
אית ליה בפרק גט פשוט כותבין שובר ,עכ"ל. בענין" :מעשה ב"ד"
והיינו ,דאף אמנם שיש בזה מקום לומר שתחזיר
כתובתה בשביל מקרה שיאבד שוברו ,אעפ"כ כיון ב"מ )דף יז ,ע"ב( ,אמר רב חייא בר אבא אמר ר׳
שיש לו שובר הרי עליו לשומרו ,והוא אפסיד יוחנן הטוען אחר מעשה בית דין לא אמר כלום.
אנפשיה שלא שמרו .אבל אכן ישנה אפשרות כזאת
שיאבד שוברו וע"י מיגו יכול היה לא לשלם פעם והרי"ף ז"ל העתיק אוקימתא דשמואל דמתני׳
שניה .וא"כ השתא דמצא שטר כתובה ,יש מקום במקום שאין כותבין כתובה עסקינן .וכן כתב
לחשש ,כיון דנפל ולא שמרה על שטר כתובתה פן הרמב"ם ותמהו הא למאי דקי"ל כר"י שטוען אחר
יאמר דאין היא אשתו ,שאכן פרע לה כתובתה, מעשה ב"ד לא אמר כלום .וגם קי"ל דכותבין
ואיתרע ע"י נפילתה וכיון שכן ,אין מחזירין לאשה
שע"י זה תוכל לתבוע שנית ונפסיד את המיגו שיש שובר ,מתני׳ כפשטה אף במקום שכותבין,
לו ,שהרי הורע שטר הכתובה ואין להחזירו לה
שעי"ז תוכל לזכות בטענתה ,שאם נניח שאבד ממנו ורבינו שרירא גאון הביא ראיה מההיא דמצא שטר
כתובה וכו׳ ,ואליבא דרבינא קיי"ל כר"י דחיישינן
הרי המוצא מפסידו ,ולכן לא יחזיר.
לפרעון.
סימן כו
והגרעק"א ז"ל במערכה כתב וז"ל ,והנה אף
בענין" :גט שאבד" דלכאורה ראיה זו חזקה ונכונה ,דמה שכתב תוס׳
בב"מ )דף יז( דהטעם דלא יחזיר דגם לענין מנה
ב"מ )דף יח ,ע"א( ,תוס׳ ד"ה "הא אמר תנו" וכו' ומאתים מפסיד דיכול לומר פרעתי ק' במיגו
ואחר שראינו הגט בידה הרי כבר מגורשת פשיטא דאלמנה נשאתיך וכו' ,זה תמוה ,ולא זכיתי לעמוד
דיחזיר ומאי קמ"ל והלא אפי׳ לא גיטא הוא זה ,ניתן בסוף דבריהם הקדושים ,רסו"ס עתה שהכתובה
לה ראיה ,ואין הבעל מודה נמי אמאי לא יחזיר, בפנינו וידעינן שהיא אשתו ונשאה בתולה ואנן
מחזיקין דאינו פרוע ובדינא תובעת ממנו ,לא
ע"כ. נכבוש ממנה מליתן עדות האמת מלמסור הכתובה
בידה ,וליתן אצבע בין שיניו ,שיהיה בידו לכפור
ובגליון כתב וז"ל ,תימא דלמא קמ"ל דלא חיישינן
דשמא זה הגט זמנו קודם לגט זה שנתגרשה בו בשקר ולהאמינו במיגו ,יה׳ יאיר עיני ,עכ"ל.
ותטרוף בגט זה שניתן לראייה פירות שלא כדין
אפילו למ"ד אין לבעל פירות משעת חתימה ,ע"כ. וכוונתו כיון דס"ל דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר
כלום משום שמחזיקין שאינו פרוע א"כ אם טוען
שפרע הרי זה שקר לסברתנו ,וא"כ היאך נמנע
מהאשה כתובתה שעל ידה תוכל למנוע את המיגו
שלו וממילא יתחייב כדינו ,כיון דלסברתינו הרי
הוא בחזקת שלא פרע.
