Page 598 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 598
Pg: 598 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
רעק"א[ וע"כ צריך לשלם לו רק בזוזי אף שאיירי לדברי הכל וכו' ,וא"כ כאן יחזיר הקרקע שמחמתה
בקרקע עצמו שקנה ,ואתי שפיר. בא החוב אפילו יש לו מעות ,וצ"ע ,עכ"ל.
ותירץ הגרעק"א ז"ל בשו"ת )סימן קמח( וז"ל, והנה הרא"ש ז"ל בכתובות )דף צב( ד"ה אי פקח
דכיון דאם יטלוה מסיקים ,אף אם יתן לו הקרקע וכו׳ הביא ראיית התוס׳ להוכיח שבמקום פסידא
בפרעון ,כיון דא"צ לקבל רק באחריות יהי' ג"כ יכול לסלק במילי אוחרי ,דהרי התם אומרת הג׳
פסידא וו ,וכיון דבין כך ובין כך יהי' לו פסידא דיכול לשלם בקרקע אם פקח הוא והרא"ש ז"ל
לא מקרי במקום פסידא .וצריך לסלקו בזוזי, דחה ,דאינה ראיה כ"כ כיון דהחוב בא מכח אותו
קרקע יכול לסלק לו בקרקע זו ,עכ"ל .ובעל ההגהה
עכ"ל. הבין שכוונת הרא"ש ז"ל ]כמו המאירי שהביאו
שם[ שבכל מקרה של קנית קרקע יכול לשלמו
והביאור הוא שבנידון דידן אין הוא מחויב לקבל בקרקע עצמה שקנה לדעת הרא"ש ז"ל .אבל אין זו
שדה שיש עלי׳ עסיקין שהרי יאמר שלם לי כדבעי כוונת הרא"ש ז"ל ,דהרי הרא"ש ז"ל רוצה לדחות
וזוהי שדה שיש לה עסיקין ,ועל כרחו לתיתו לו ראית התוס׳ שבכל מקרה של פסידא אפשר לשלם
שדה זו אם רוצה לפרוע באחריות וכיון שכן ,בין בקרקע ודוחה שאין ראיה כל כך ]כלשונו[ כיון
כך ובין כך יהי׳ פסידא לראובן אם מחמת אחריות שכאן ישנו עוד חסרון שמשלם לו בקרקע עצמה
של עכשיו אם ישלם הקרקע ,ואם לא ישלם בקרקע שקנה ומקור החוב הוא מחמת הקרקע עצמו
ג"כ יש לו פסידא שמא יקחו העסיקין את הקרקע, שמחזיר .וכוונתו שאין ראיה כל כך לכל מקרה
וכיון שכן לא חשיב מקום פסידא וע"כ חייב לשלם פסידא .אבל מודה שעכ"פ ישנה ראיה שבאותו
בזוזי וכמש"כ הרא"ש ז"ל ואתי שפיר] .ודברי קרקע יכול לסלקו במקום פסידא .דהרי ליכא ראיה
הגרעק"א ז"ל לתרץ התוס׳ ולפי סברתו מתורצת גם להיפוך לומר שיכול לסלקו באותו קרקע אף
שלא במקום פסידא שזה אינו ,שהרי ליכא ראיה
סתירת הרא"ש ז"ל[. דדלמא משום דהוי במקום פסידא .ועל כרחך לומר
שכוונת הרא"ש ז"ל שיש ראיה רק שיכול לסלקו
והנה לשון הרא"ש ז"ל )שם ,פ"י ,ס"ח( בהרא"ש באותו קרקע וגם שיהי׳ במקום פסידא ]ואף
ז"ל אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שהמאירי אכן סובר אחרת אבל בהרא"ש ז"ל
באחריות וזקפו עליובמלוה ומת ראובן ואתא בע"ח פשוטו כן הוא[ והרי גם בסברא כן הוא ,שהטעם
וקא טריף לה משמעון ופייסיה בזוזי דינא הוא וכו׳, שבע"ח אינו יכול לשלם בקרקע כתב התוס׳ בבא
אמר רבא אי פקח אידך מגבי לה ניהלייהו ארעא בתרא )צב ,ב( ד"ה אי משום דאדעתא דפרע לי זוזי
והדר גבי לה מינייהו מדרב נחמן וכו׳ מכאן יש אוזפי׳ ,והכא נמי מוכר קרקע ודאי אדעתא דזוזי
להוכיח דאע"ג דאמרינן לעיל בפרק הכותב )דף פו, מכר ולא אדעתא שיחזירו את הקרקע ,אלא
א( דדינא דבעל חוב בזוזי היכא דאית לי׳ פסידא כי שבמקום פסידא לדעת התוס׳ אפשר להחזיר קרקע
הכא לא מחייב למיתב זוזי ואינו ראיה כ"כ דמלוה בין בחוב ובין במכר ולדעת הרא"ש ז"ל זהו רק אם
זו באה מחמת קרקע שקנה הלכך מצי למיהדר להו מחזירו הקרקע עצמו וגם אם יש מקום פסידא שאז
האי ארעא דזבן אבוהון בהני זוזי ,עכ"ל .ונראה התירו לו כדי שלא יפסיד ,אבל ליכא סברא שיכול
שהביאור בדבריו הוא שהסברא היא שבע"ח צריך לשלם לו בקרקע עצמו בכל מקרה ,שהרי לא
לשלם זוזי משום שאדעתי׳ דזוזי אוזפיה ,כמ"ש
התוס׳ בבא בתרא ,ובודאי אותו סברא שייך לומר אדעתיה דהכי מכר לו.
גבי מוכר קרקע שאדעתא דזוזי מכר ולא שיחזיר
לו קרקע ,וכיון שכן אין אפשרות לתת קרקע ,אלא ולפ"ז מתורצת סתירת הרא"ש ז"ל דהכא שאני
שאומר הרא"ש ז"ל כיון שהכא קנה קרקע ולא תבע דליכא הטעם דפסידא ]כמו שנתבאר כבר משם
כסף מיד אלא זקפן במלוה ,הרי מקרה כזה אינו
