Page 589 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 589

‫‪Pg: 589 - 19-Front 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫הרמב"ם הוא משום מכשול הקטן והוי לפני עור‬       ‫משיכה‪ ,‬נמצא דבאותה הגבהה שמגביה את הגניבה‬
‫וא"כ כיון שהאשה עצמה לאו בת חיובא היא אם‬       ‫לא קעביד עבירה דלא תגזול ]יותר ממה שעובר על‬
‫מקפת לעצמה רק שכאן היא בת חיובא משום לפני‬      ‫מה שהוא תפוס בו בכלל[ וחיוב התשלומין באה רק‬
‫עור לא מקרי בת חיובא דומיא דכהן שאמר‬           ‫ע"י הקנין ואם כנים הדברים נמצא דלפ"ז עבירת‬
‫לישראל קדש לי אשה גרושה דאף שעובר משום‬         ‫הלאו וחיוב התשלומים באים ע"י שני מעשים‬
                                               ‫נפרדים ושפיר ס"ד דמקשה דכיון דלגבי תשלומים‬
             ‫לפני עור לא מקרי בר חיובא‪ .‬ע"כ‪.‬‬   ‫אין האשה והעבד בני חיובא‪ ,‬יהא מעשה הקנין‬
                                               ‫בגניבה נחשב ע"ש המשלח ואין העבירה דלא‬
‫ודמיון זה כבר מבואר שיש לדחות‪ ,‬שהרי גבי אמר‬    ‫תגזול מבטל כאן השליחות כיון שהוא ע"י מעשה‬
‫לישראל קדש לי אשה גרושה דאף שעובר משום‬
‫לפני עור לא מקרי בר חיובא זהו משום שאם‬                                          ‫אחרת‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫מקדשה לעצמו ליכא איסורא מחשב לאו בר חיובא‬
‫אתי שפיר שהתם כל הלפנ"ע איכא רק מחמת‬           ‫ולכאורה צריך ביאור בזה דהרי כדי להגיע לקנין‬
‫שמכשיל את המשלח ומכח השליחות הוא דאיכא‬         ‫זה על כרחה של האשה לעבור עבירת לא תגזול‪,‬‬
‫לפנ"ע ובזה אמרינן דמאחר שבלא שליחות היינו‬      ‫ואף שהם מעשים נפרדים אבל עכ"פ מוכרחה‬
‫כשעושה מעשה זו לעצמו ליכא שום איסורא לא‬        ‫האשה כדי לעשות מעשה זה לעבור מעשה עבירה‬
‫איסור גרושה ולא איסור לפנ"ע‪ ,‬שפיר מחשב הוא‬     ‫אחר של לא תגזול‪ ,‬וכיון שכן מסתבר שתתבטל‬
‫לאו ב"ח באותה מעשה‪ ,‬אבל אשה המקפת את‬           ‫השליחות כי הרי שולח לעשות מעשה שע"כ להגיע‬
‫הקטן הרי אפילו בלא שליחות המשלח‪ ,‬אילו עשתה‬     ‫לידי עבירה כדי לעשות‪ .‬וכיון שלגבי זה מתבטלת‬
‫מעצמה הקפת הקטן היתה ג"כ עוברת בלפנ"ע‪,‬‬
‫ולגבי איסור לפנ"ע הרי היא בת חיוב ממש במעשה‬             ‫השליחות ממילא מתבטלת לגמרי‪ .‬וצ"ע‪.‬‬
‫זו‪ ,‬וא"כ תתבטל השליחות מחמת עבירה דלפנ"ע‬
‫וממילא גם אאיסור הקפה לא יתחייב המשלח‬          ‫וע"כ נראה לומר שלמ"ד זה כפי שתירץ הנו"ב וכן‬
‫מאחר דהשליחות בטלה וכבר עמד בסברא זו‬           ‫נמצא שם בשטמ"ק עי"ש‪] ,‬או דנימא דכיון דלגבי‬
                                               ‫מעשה העבירה של האשה זה עבירה דידה ולא של‬
                                  ‫הגרע"א ז"ל‪.‬‬  ‫המשלח הרי דמי לשליח יש עבירה ולמשלח אין‬
                                               ‫עבירה דהקצות )סימן קה‪ ,‬א(‪ ,‬הוכיח דיש‬
                  ‫סימן י"ט‬
                                                                                    ‫שליחות[‪.‬‬
              ‫בענין‪" :‬פאה"‬
                                               ‫ובנודע ביהודה )סימן עה( בחלק אבה"ע כתב וז"ל‬
‫ב"מ )דף יא‪ ,‬ע"ב(‪ ,‬וכן אמר עולא והוא שעומד בצד‬  ‫והנה באשה המקפת לקטן רוב הפוסקים ס"ל‬
‫שדהו איתביה ר׳ אבא לעולא מעשה ברבן גמליאל‬      ‫דמותרת להקיפו לכתחלה והם הרי"ף והרא"ש כמו‬
‫וזקנים שהיו באים בספינה‪ ,‬אמר רבן גמליאל‬        ‫שהביא הב"י בשמם )סי׳ קפא(‪ ,‬וא"כ שפיר לדידהו‬
‫עישור שאני עתיד למוד נתון ליהושע מקומו‬         ‫מה דאמרינן איש שאמר לאשה וכו׳ ואפילו‬
‫מושכר לו וכי ר׳ יהושע ור׳ עקיבא בצד שדהו של‬    ‫להרמב"ם שסובר שאסורה מדרבנן והסכים‬
‫ר"ג היו עומדין‪ ,‬אמר ליה וכו׳ אמר ליה ההוא‬      ‫לדבריו הראב"ד מ"מ אין זה דוחק אם נוקמי הך‬
‫מרבנן ר"ג מטלטלי אגב מקרקעי הקנה להם‪.‬‬          ‫אוקימתא לרב הונא‪ ,‬אלא שאין אנו צריכין לזה‬
                                               ‫אפילו לדידהו דהא דלדידהו אשה אסורה להקיף‬
                                  ‫עכת"ד הגמ׳‪.‬‬  ‫קטן נלענ"ד הטעם שאף הניקף עובר אלא שקטן‬
                                               ‫אוכל נבילות וכו'‪ ,‬אף שאין מצווין להפרישו מ"מ‬
‫הגרעק"א ז"ל בתוס׳ רע"א על פאה )פ"ח‪ ,‬אות‬        ‫זה הוי כמאכילו בידים ולכן קבעתינהו חובה לבניה‬
‫ע"ח( בא"ד כתב וז"ל‪ ,‬וכל הנמצא בה אח"כ‬          ‫וא"כ עוקר האיסור מדרבנן שבאשה לדעת‬
   584   585   586   587   588   589   590   591   592   593   594