Page 587 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 587
Pg: 587 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
דיש שליח לדבר עבירה כיון דאינו חסרון ]שבזה אינה בת חיוב[ שפיר מתחייב המשלח,
בשליחותו דלהמשלח אין עבירה וכמו שהוכיח עכ"ד ועיין בתשובות הגרע"א ז"ל סימן קצ"ד שני
הקצות החושן )בסימן קה ,ס"ק א( ,עיי"ש .ופשוט תירוצים משמו ומשם בנו הגרש"א ז"ל וכן )בסימן
כן גם באופן זה דגם אם נאמר דיש שליחות לדבר
עבירה תשאר עבירה לשליח ,דעבירה זו אין קכט( עיי"ש ויש לדון בדבריהם ,עיי"ש.
מתחשבים לומר דאשלד"ע כיון שאינה נוגעת
לשליחות .והשתא אתי שפיר הא דאשלד"ע גבי והנראה לומר בזה הוא דהנה הקהלות יעקב כתב
דהשליח המקדש גרושה לכהן ,דאף דעובר על שם לחזק קושיתו וז"ל ובשלמא לעיל בדברי התוס׳
לפנ"ע ,מ"מ כיון שאילו מקדשה לעצמו ליכא ד"ה דאמר שכתבו דאע"פ דהשליח המקדש גרושה
איסורא מיחשב לאו ב"ח ,ואף שאמנם אם מקדשה לכהן עובר בלפ"ע מ"מ כיון שאילו מקדשה לעצמו
לכהן יעבור איסור לפנ"ע לית לן בה ,שהרי הוא ליכא איסורא מחשב לאו ב"ח ,אתי שפיר ,דהתם
העובר ולא המשלח אף אם נאמר שיש שליח לדבר כל הלפנ"ע איכא רק מחמת שמכשיל את המשלח
עבירה ,והוא לא נפטר מאיסורו עי"ז השליחות, ומכח השליחות הוא דאיכא לפנ"ע ובזה אמרינן
הרי אמרינן שיש שליחות כיון שבין כך ובין כך דמאחר שבלא שליחות היינו כשעושה מעשה זה
יעבור השליח איסור זה .וזוהי עבירה דהשליח ולא לעצמו ליכא שום איסורא לא איסור גרושה ולא
נוגע למשלח ובזה אין חסרון של שליח לדבר איסור לפנ"ע ,שפיר מחשב הוא לאו ב"ח באותה
מעשה ,אבל אשה המקפת את הגדול הרי אפילו
עבירה. בלא שליחות המשלח אילו עשתה מעצמה הקפת
הגדול היתה ג"כ עוברת בלפ"ע ,ולגבי איסור
והשתא דאתינא להכי ג"כ גבי אם תקיף גדול אף לפנ"ע הרי היא בת חיוב ממש במעשה זו ,וא"כ
שהיא תעבור על איסור זה של לפנ"ע ,בכל זאת תתבטל השליחות מחמת עבירה דלפנ"ע וממילא גם
הרי גם אם נאמר שיש שליח לדבר עבירה היא אאיסור הקפה לא יתחייב המשלח מאחר
תמשיך לעבור על איסור זה של לפנ"ע ואם נימא
שאין שליח לא יתוסף לה בזה איסור חדש של דהשליחות בטלה .עכ"ל.
לפנ"ע ,בזה אמרינן דיש שליח לדבר עבירה כי
איסור זה אינו נוגע למעשה השליחות ,והיא והנה פירוש זה גבי שליח המקדש גרושה לכהן
האחראית עליו ,כיון שהוא עבירה דידה ולא בא קשה להבין את הסברא דהרי השתא עכ"פ מקדש
מחמת גוף השליחות ,ולכן אינו מבטל את להמשלח לעובר על לפנ"ע דמכשיל את המשלח,
השליחות ,ואה"נ שהיא תעבור על לפנ"ע אף שיש ומחמת איסור זה הו"ל לבטל השליחות דהרי אין
שליח לדבר עבירה .ודו"ק כי נכון הוא .והי יראנו שליח לדבר עבירה .ומה בכך אילו מקדשה לעצמו
לא הוה עבירה ,הא השתא מקדשה למשלח ויש לו
נפלאות מתורתו.
עבירה.
והנה בבבא מציעא )דף י ,ע"ב( אמר רבינא היכא
אין שליח בר חיובא יש שליח לדבר עבירה והנראה לומר בזה ,דהא דאין שליח לדבר עבירה,
ומקשינן אלא מעתה האומר לאשה ועבד צאו וגנבו הוא רק באופן שאם נאמר שיש שליחות תהיה
לי דלאו בני חיובא נינהו ה"נ דמחייב שולחן. העבירה למשלח ולא לשליח ,שאז אמרינן שאין
והקשה הגרע"א ז"ל מאי פריךהמקשה ,הרי אפילו שליחות לחייב המשלח בעבירה אלא השליח
לפום מאי דס"ד דאשה ועבד פטורים לגמרי מדיני מתחייב ,אבל אם גם אחרי שנאמר שיש שליחות
תשלומין ,הא מיהא ודאי דעכ"פ הם מוזהרים תשאר עבירה לשליח ,זה אינו שייך לדין אין שליח
באזהרת הלאו דלא תגנוב דהשווה הכתוב אשה לדבר עבירה כי הרי עבירה זו תשתייך לשליח,
לאיש לכל עונשין שבתורה וא"כ מצד איסורא דלא ולגביה אינו שלוחו דהיא ענין דידיה ודמי למקרה
דאיכא עבירה לשליח ולא למשלח שהתם יש דין
