Page 583 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 583
Pg: 583 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ושעה"מ )פ"ז ממעילה( תמה על המהרי"ט מהגמ׳ שלחתיך ולא לעוותי לאסור באכילה כן הקשה
במעילה דכ"א דמשמע בהדיא דבמעילה הא דחייב בספר ים התלמוד בב"ק )דף ע"א( ולאוקמי כרע"א
ע"י שליח לאו מדין שליחות אלא מדין גרם דהא גם ז"ל דהכא איירי דאמר ליה שחוט כרצונך בין
במעילה חייב אפי׳ שלח ע"י חשו"ק ,דאמרינן התם בשבת בין בחול ]ודוחק גדול הוא בדברי הרמב"ם
אהא דתנן שלח ביד חשו"ק אם עשו שליחותן ז"ל דהיה לו לפרש[ קשה דהיא אוקימתא דלא נזכר
בעה"ב מעל והא לאו בני שליחות נינהו ומשני בגמ׳ ואף דהתוס׳ העמיד כך גבי ע"ז היא גופא
אר"א עשאוהו כמעטן של זיתים כו׳ פי׳ כמו דלענין
הכשר דבעינן כי יתן ואפי׳ נעשה ממילא ע"י המעטן ראיה אמאי לא העמיד כך גם גבי שבת.
כל היכא דניחא ליה קרינן ביה כי יתן ה"נ לענין
מעילה כל היכא דניחא ליה דליתעביד שליחותי׳ ותו דכבר הביא שעה"מ פ"ג מגניבה דברי הרמב"ם
חייב עלה אע"פ שאין החשו"ק בתורת שליחות, ז"ל בפיהמ"ש שכתב בהדיא לענין טבח ביוה"כ
ריו"ח אמר כאותה ששנינו נתנו ]לערוב תחומין[ דמיירי שטבח ע"י שליח שאמר לו לשחוט ביוה"כ
על גבי הקוף והוליכו או על גבי הפיל והוליכו ה"ז מבואר כדברי הטור דאע"פ שעשה בפירוש
עירוב אלמא קא עבדא שליחותיה ה"נ איתעביד השליחות גם על עבירה האחרת של יוה"כ מ"מ
שליחותי׳ ע"כ והרי המעטן של זתים הקוף והפיל חייב דו"ה ,אך קשה דמ"ש טביחה ממעילה
אינם כלל מדין שליחות ,אלא משום שנעשה דבמעילה כשמעורב בו איסור אחר פטור אמעילה
בגרמתו ,ומוכח מזה דגם במעילה מאי דחייב ע"י
חשו"ק לאו מתורת שליחות הוא אלא משום וכנ"ל.
דאיתעביד מידו הוא בעי ,ושער המלך הוכיח מזה
דע"כ בלא דין שליחות מתחייב כיון דנעשה ובקצה"ה )סימן רצב( מבאר דבר זה ע"פ המהרי"ט
מגרמתו ,והא דהיכא דנתערב בו איסור אחר פטור ז"ל על מש"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ז ממעילה שלא
היינו משום דבמקום דיש דין אשלד"ע גרע טפי מצינו בכל התורה כלה שליח לדבר עבירה לבד
דאפי׳ מדין גרמא אין לחייבו דהתורה הטילה במעילה ,אשר תמוה דהא גם בטביחה ושליחות יד
אחריות כל מעשה העבירה רק על השליח בלבד איתרבי שליח לד"ע וכתב המהרי"ט ז"ל רפ"ב
וכאילו עשאו שלא מדעת המשלח ע"ש ולפ"ז דקידושין דהא דמחייב אשליחות יד ע"י שליח לאו
הדק"ל דא"כ גם בטביחה ומכירה אפי׳ את"ל מדין שליחות הוא אלא משום פשיעת המשלח כו'
דחיובו מדין גרמא ולא מדין שליחות ,מ"מ היכא וכן הא דמחייב בטביחה ע"י אחר לאו מדין שליחות
תתערב בו איסור אחר דאית ביה דין דאשלד"ע הוא אלא משום שנהנה מהגנבה שנטבחה בשבילו
ואפי׳ טבח ע"י חרש שוטה וקטן חייב כו' רק
ראוי לפטור המשלח כמו במעילה. במעילה חיובו מטעם דין שליחות דשלוחו כמותו
וריבתה תורה דבעבירה דמעילה חלה השליחות
והקהלות יעקב )סימן ל( תירץ דיש שני דיני ע"ש .ולפ"ז ניחא הא דבטביחה לא איכפת לן מה
מעילה ,דין מעילה דהוצאה מרשות הקדש .ודין שני שנתערב שם איסור אחר של שבת ,מאחר דלאו
דהנאה מהקדש .ובדין מעילה דהוצאה אע"פ שאין מדין שלוחו כמותו הוא דמתחייב ,ורק במעילה
מעשה האדם מ"מ בניחותא דידיה סגי ,ואין צריך דמדין שליחות הוא משו"ה בעינן שלא נתערב בו
בזה דיני שליחות .וזהו דאיתא במעילה דדמי למעטן איסור אחר הרי השליחות נתבטלה מחמת איסור
של זתים לקוף ולפיל דנעשה ההכשר והעירוב האחר שבו וכ"כ כ"ז ההפלאה וביאר דהא דמחייב
אע"פ שאין כאן מעשה האדם מ"מ בניחותא דידיה בטביחה ובשליחות יד ע"י שליח אין זה מדין
סגי .ודין שני י"ל מעילה הוא של הנאה .ובזה עצם שליחות אלא מדין גרם שגורם להיות הטביחה
ההנאה היא המעילה ובעינן לדין שליחות וזהו והשליחות יד ומהאי טעמא לא איכפת לן מה
שנתערב בו איסור אחר וכדברי קצה"ח.
