Page 580 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 580
Pg: 580 - 19-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
ולעצם הקושיא היאך מציאה נקנית בחצר ,כבר לא שייך טעמא דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי
תירצנו לעיל דגבי חצר אף שאיתרבי מדין שליחות שומעים.
עכ"פ הוי דעת בעל החצר משתתפת בקניין ,שזו
היא הדעת בקנין ,ולא חשיב כחב לאחרים,כיון דהוי ותירץ עפמ"ש הגרעק"א ז"ל ,דכתב להקשות
חצר דידיה ,והוי כאילו בעל החצר הוא החב דהיכא מהני חצר במציאה הא הוי תופס לבעל חוב
לאחרים ,ודו"ק .וע"ש ביתר ביאור .ולפי זה הדרא במקום שחב לאחרים ובחצר לא שייך מיגו דזכי
לנפשיה ,וע"ז תירצו הגרעק"א ז"ל והנחל"ד ,דכיון
קושיא לדוכתא לשיטת רש"י ז"ל. דרבינן חצר דהוי כשליח ,ובשליח לגבי מציאה הא
מהני משום מיגו ,א"כ ממילא גם חצר קני אף
ונראה ליישב הקושיא לרש"י ז"ל ע"פ שעה"מ דליכא מיגו גביה ,משום דמ"מ לשליח צריכין
הלכות מעילה )פרק ז( דשם הקדים לשון התוס׳ לדמותו ,וכיון דשליח מהני גם חצר מהני ,עכת"ד.
ד"ה אי בעי לא עביד וא"ת והא דתנן היה מושכו ולפי זה מתורצת קושית הגמ׳ לשיטת רש"י ז"ל
ויוצא ומת ברשות בעלים פטור ,הגביהו או הוציאו דכיון דחצר מצד עצמו הוי תופס לבע"ח ,אלא כיון
מרשות בעלים ומת חייב ,ופירש רש"י בלשון אחר דבשליח מהני מהני נמי בחצר ,דכל מה שהשליח
יש לי בבית פלוני קחנו ותהא עליו שומר חינם קונה חצר נמי קונה וא"כ בשליח לדבר עבירה דגם
הוציאו השומר מרשות בעלים ומת חייב הגנב בשליח לא מהני לא מהני נמי בחצר ,ואע"ג דלא
במשיכת השומר ואמאי והא בעי לא עביד וי"ל כיון שייך הטעם דאשלד"ע בחצר מ"מ כיון דבשליח
שאין השומר יודע שהוא גנוב הוה ליה כחצר דבעל כה"ג לא הוה מהני משום דאין שלד"ע שוב לא
כורחו מותיב ביה ובין ללישנא דאין שליח לד"ע מהני בחצר כיון דהוי תופס לבע"ח ,וע"ז משני
משום דשליח בר חיובא ובין ללישנא דאי בעי עביד דבכהאי גוונא יש שליח לדבר עבירה ,והיינו דהיכא
אי בעי לא עביד לא שייך כאן דהתם אינו יודע דשליח לאו בר חיובא כחצר ,גם בשליח נמי יש
שהשליח יעבור ,אבל כאן יודע הוא שיקח מאחר שליח לד"ע ,וממילא דגם בחצר מהני נמי ולא
שהוא סבור שהוא שלו ,עכ"ל התוס׳ )ב"ק ,סט, אמרינן דהוי תופס לבע"ח כיון דבכהאי גוונא גם
ע"א( והנימוקי יוסף ז"ל שם דחה דברי תוס׳ וכתב
דא"כ בפרק קמא דמציעא גבי חצר דלאו בר ידיעה בשליח קונה ,עכת"ד.
הוא דפריך אי ס"ד חצר משום שליחות אתרבאי
א"כ מצינו שלד"ע ומאי קושיא שאני חצר שהוא וצ"ע דבריו דהרי לפי מסקנת הגמ׳ דהא דמדמינן
חצר לשליח הוא למה שדומה לו ,וע"כ כיון
כמו שאינו יודע בדבר ויש שליח וכו' ,ע"ש. דבשליח יש שליח בר חיובא ויש שליח לאו בר
חיובא מדמינן חצר לדומה לו לשליח שלאו בר
ושער המלך ביאר קושיתו וז"ל ,כיון דע"כ לפי חיובא ,וא"כ הכא נמי לגבי חצר שיקנה מציאה
פירוש רש"י ז"ל שפירש שחייב דמתני׳ אגנב קאי דמדמינן לשליח ואמרינן דאף דליכא מיגו גבי:חצר
צריך לומר דהאי טעמא משום דכל דלא ידע השליח מ"מ מדמינן לשליח ואם בשליח מהני גם.כחצר
הוה ליה כחצר דבעל כורחו מותיב ויש שליח לד"ע, מהני .והא בשליח גופיה יש שני סוגי שליח ,שליח
א"כ תקשי למאי דפריך בפ"ק דמציעא לר"ל דאמר של מציאה שיש מיגו ושליח של תופס לבע"ח
חצר משום שליחות אתרבאי ומברייתא דאם המצא במקום שחב לאחרים דלית ליה מיגו .וא"כ אם
תמצא בידו וכו׳ והוה ס"ד דאפילו בחצר דבעל מדמינן חצר שם לחד מינייהו הרי עלינו לדמותו
כורחו מותיב אמרינן אשלד"ע א"כ ק"ל לר"ל לדדמי ליה והיינו למקום דלית מיגו כמו בחצר
מההיא ברייתא תקשי ליה לדידי׳ ממתניתין דנתנו דלית ליה מיגו ,וא"כ הדרא קושיא דחצר אמאי קנה
לבכורות בנו ,וא"כ מה שמוכרח לתרץ למתניתין מציאה ,דהרי לית ליה מיגו ודמי לשליח התופס
לתרץ לר"ל. לבע"ח במקום שחב לאחרים.
