Page 575 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 575
Pg: 575 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
מ"מ הוי בני חיובא דעוברים על לאו דגזילה בעכו"ם לא יהני דעת אחרת מקנה כיון דאין זכיה
ומצד זה מקרי בני חיובא כמו עבירה בעלמא. לעכו"ם ,ע"ש .אולם לדברינו לעיל דפירשנו הא
דכתב הטור סימן ר׳ לא מסתברא כוונתו דלא
עכ"ל. מסתבר דהתכוון רק למדידה בעלמא אלא מן הסתם
התכוון גם לקנין ולכן קונה אם יטעון כן .ולפי זה
והנה הקשה בתוס׳ הרא"ש ז"ל בד"ה הני וז"ל, אמאי לא נימא הכי גבי עכו"ם ונימא דבהגבהתו
תימה דאם השליח המקדש כהן אמרינן דלא מיחייב
המשלח ,ואמאי והלא השליח הכהן נמי לאו בר יקנה דמסתמא התכוון גם לכך ,וצ"ע.
חיובא הוא דלא עבר על לא יקחו אם נעשה שליח
לקדש גרושה לכהן אחר ,ולא שייך למימר דברי ואולי י"ל דשאני גבי מדידה דעכו"ם ,דהא ודאי
הרב ודברי וכו׳ ואם משום ולפני עור לא תתן בשעה שהגביהו למדוד לא קנה אלא שבשעת
מכשול ,א"כ אפילו ישראל נמי וי"ל כיון דכהן הוא, המדידה והשפיכה שייך למימר דכוונתו ,כיון
חמיר עליה לאו דלא יקח לפי שגרושה אסורה לו דמודד ממש ,גם לקנות ,אבל גבי גוי ,לא יהני אז
הקניה ,כיון שכבר נהפך ליין נסך ואסור בהנאה,
וסבור המשלח שלא יעשה שליחותו ,עכ"ל. ולכן דקדק בלשונו ,מפני שאותה הגבהה ]כדי
להתחיל למדוד[ לא היה לקנין אלא למדידה ,עכ"ל,
וכתב בספר ח"ב ולפי זה מתורץ קושית הגרעק"א ואיירי רק על אותה הגבהה הראשונה ,שהיא
ז"ל דהו"א דגמ׳ היתה דכיון דאשה ועבד לא למדידה ולא להגבהה ,אבל לא על המשיכה
משלמים בעד גניבתם א"כ קיל עבירה זו בעיניהם שבשעת המדידה כיון דלית לן בה שהרי כבר נהפך
ליי"נ ,שלא כן גבי חמרים איירי במשיכה שבעת
ויש לסמוך דיקיימו שליחות ,עכ"ל. המדידה ושם ודאי אפשר שגם מתכוין לקנין,
וכלשונו שם וז"ל ,דאפילו מדד לוקח על החמורים
ולכאורה אינו נראה שהרי מ"ש עבירה לא תגזול וכו׳ שלא נתכוון למשיכה ולקנות במדידה זו,
מכל לאו אחר בעלמא שאין חייבים עליו תשלום ואיירי במדידה שלאחר מכן ושם סברא היא
וה"נ האי עבירה חמורה היא ממש כשאר לאוין,
וחמירא עליהם נמי ,ומה בכך שלאיש הוי יותר שיתכוון גם לקנות .ועדיין יש לפלפל:בסברא זו.
חמור משאר עבירות כיון שיש גם חיוב תשלומים
נמי .הא לאשה הוי כשאר לאוין שבעלמא שודאי סימן י"ז
ליכא בהם שליחות וה"נ ,ולא דמי להתם שליכא
כלל עבירה שאמרינן כיון שליתא לעבירה כלל וגם בענין" :אין שליח לדבר עבירה"
עצם המעשה קיל גביו כיון דהוא ישראל יש
שליחות שלא כן הכא שהוי כשאר לאו שבעלמא ענף א׳
ובודאי לא הוי ליה להיות שליחות ב"מ דף י׳ ע"ב ,אלא מעתה האומר לאשה ועבד צאו
וגנבו לי דלאו בני חיובא נינהו ה"נ דמחייב שולחן
ובחידושי הגאון ר"ש שקאפ ז"ל )בסימן ט ,ס"ד( אמרת אשה ועבד בני חיובא נינהו והשתא מיהא
כתב וז"ל ,דכיון דכל עיקר קנין גניבה הוא חיוב לית להו לשלומי דתנן נתגרשה האשה נשתחרר
לאונסין ובלא חיוב זה אין שום קנין ,וכיון דגלי
קרא דגנבי בעי קנין מאם המצא תמצא ,י"ל דלא העבד חייבים לשלם.
על מעשה הגניבה לבד קפיד רחמנא שיהא בקנין
שקונין בכל מקום ,רק דעיקר הקנין הוא משום והקשה הגרעק"א ז"ל וז"ל ,לא זכיתי להבין
דבעי רחמנא שתהני גניבתו להוציא מרשות בעלים, כראוי דמה בכך דלא הוי בני חיובא לשלם הא
והוא שיתחייב ע"ז באונסין .שכן הוא עיקר
וההוצאה מרשות בעלים ,ולהכי צריך קנין כמו בכל
הקנינים ,דא"א להוציא חפץ מרשות בעלים בלי
