Page 572 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 572
Pg: 572 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
שאז יקנה לו ביתו לכשיפסוק אם הוא במשוי שאינו והחזיק מקודם שנפל דלא יקנה האחר דהרי איירי
מונח בכליו של המוכר אע"פ שלא מדד ,והראב"ד בקנין ד"א שקני שלא מדעתו וכפשוטו של השו"ע,
כתב דאפילו מדד לוקח על החמורים לא קנה שלא ואתי שפיר] .והא דלא קני בנכסיה הגר מצד קנין
נתכוון למשיכה ולקנות במדידה זו דלמדידה ד"א הוא משום שאין הבונה טוען שהאבנים שלו,
בעלמא נתכוין ולא מסתברא ,עכ"ל. שלא כן גבי נפל לו על המציאה שטוען שקנה.
ונראה מלשון הטור ,שכוונתו לא מסתבר ,אינה ענף ב׳
לומר שאע"פ שזה הוי קנין שלא מדעת יקנה ,אלא
לומר שלא מסתברא שלאחר שפסק הדמים והלוקח כתב הגרעק"א ז"ל שיש סתירה בטור דבסימן
מודד על החמורים שלא התכוון לקנות במדידה זו ר׳ סי"ג כתב וז"ל ]ולהלן מובא כלשונו[ ,הכניס
שמסתמא לא התכוון למדידה בעלמא אלא גם הלוקח את החמורים וכו׳ והראב"ד כתב דאפילו
לקנות .שזוהי ההדגשה בדברי הראב"ד ז"ל מצד הלוקח וכו׳ ולא מסתבר ,עכ"ל ,וחזינן
דלמדידה בעלמא נתכוון וע"ז אומר הטור דלא דהכריע הטור דלא כהראב"ד .ומאידך גיסא
מסתברא דלמדידה בעלמא נתכוון אלא ג"כ לקנות הטור ח"מ סי׳ קצ"ד ס"ה כתב גבי גוי שמוכר
ואתי שפיר שיש כונה לקנין ולכן קני ולק"מ מקונה קרקע לישראל ,שהדין הוא שיכתוב לו שטר
קרקע מגוי שבאמת אדרבה מהכא מוכח שצריך ואח"כ ישלם את הכסף ויקנה ,אבל אם ישלם
דעת לקנין ,ולא מהני מעשה בעלמא .ולפי המתבאר את הכסף יפקיר הגוי את הקרקע ולא יקנה
בסימן הקודם הגדר הוא שבכל קנינים צריך דעת הישראל ע"י השטר .ולכן אם כתב לך שטר אחר
שזה יחשב למעשה קנין שללא זה הרי זה כהגבהה שקבל המעות והחזיק בו כמה שנים ,ולא לשם
בעלמא ואינו מעשה קנין כלל ,ולא רק שלא קונה. קנינים ,כי היה סבור שיספיק שטר לא מהני,
אבל בחצר שיש מעשה קנין ממילא אף שלא עכ"ל .וכל אחד יכול לזכות בקרקע .וחזינן
מתכוון לקנות קני כיון שיש כאן מעשה קנין .ודו"ק דמעשה קנין שלא מדעת לא מהני ואילו גבי
כי נכון הוא ואתי שפיר שיטת הטור והשו"ע הלוקח מן החמורים כתב שלא מסתבר הראב"ד
ואי מצד יקנה אף שלא התכוון לקנות .ותירץ
בעזהשי"ת וצריך עיון בזה שוב. הגרעק"א ז"ל וז"ל ,דבדעת אחרת מקנה מהני
ענף ג׳ קנין אף בלי כונה כלל ,עכ"ל.
ב"מ )דף י ,ע"א( ,כיון דנפל גלי דעתיה דבנפילה וצ"ע תירוצו שהרי לדעת הראב"ד בשעה שמודד
ניחא ליה דנקני בארבע אמות לא ניחא ליה דנקני. אינו מתכוון לקנות אלא למדוד ,וא"כ גם המוכר
כשרואהו מודד אינו מתכוון להקנות וליכא באותו
והקשה הגרעק"א ז"ל וז"ל ,לכאורה יש להקשות הרגע דעת אחרת מקנה ,אלא סתם רצון כללי
אמאי קתני במתני׳ בא אחר והחזיק ואמאי לא קתני להקנות .וא"כ חסר כאן מצד המקנה ,דעתו להקנות
ובא אחר לתוך ד"א ,וכיון דראשון לא ניחא ליה באותו הרגע של המדידה .ולא יהני דעת אחרת בזה,
דניקני ליה ד"א ואין לו זכות בהם ממילא הם קנוים
לשני שבא שם וכו' ואולי אף דגלי דעתיה ולא ניחא וצ"ע.
ליה בקנין ד"א ,מ"מ דלענין זה ניחא ליה דלא
והיה נ"ל בזה דהנה זה לשון הטור שם הכניס לוקח
למקני אחר ,ע"כ. את החמורים לביתו עם התבואה שעליהם אותה
משיכה אינה כלום אפילו אם פסק הדמים ומצד
המוכר על החמורים לא קנה אא"כ פרקם והכניסם
