Page 567 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 567
Pg: 567 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
חשו דתופס לב"ח במקום שחב לאחרים לא קני, חצר מהלכיה דלהריטב"א ז"ל אפילו מקרי מהלכת
אפילו עשאו שליח ,ע"כ. שפיר ראויה לקנות כיון שאינה מהלכת שלא לדעת
בעלים הקונה ,וצ"ע] .וע"ש בהרשב"א ז"ל שכתב
וכתב הגרעק"א ז"ל )בתשובות ,תשובה קלג( בסוף דבריו ולא עוד אלא אפילו חצר דאיתתא הוה
וז"ל .והנה יש לפקפק בתפיסה בנ"ד ע"י חצרו, לן למימר דקניא דלא גרע משליחות כדאיתא לקמן
די"ל כיון דחצירו קונה מדין שליחות הוי כתופס הרשב"א[ ,ובמיוחד קשה דכן פסק הרי"ף דחצר
לבע"ח במקום שחב לאחרים דלא קנה ,ואף משום שליחות איתרבאי .ומסתבר דבגמ׳ הקשו אף
דבמציאה חצירו קונה לו ולא אמרינן דהוי
כתופס לבע"ח דהא בחצירו ל"ש מיגו דאי בעי למד"א זה דמשום שליחות אתרבאי ,וצ"ע.
זכי לנפשיה ,וזהו קו׳ הנ"י פ"ק דמציעא ותירץ
בשם הר"ן ז"ל דמידי דזכות משום ידו אתרבאי ועכ"פ נראה מגודל הקושיא על השטמ"ק שע"כ
אף שאינו עומד בצדו .וא"כ הוה"ד הכא ,אמנם לומר שאמנם מיעוט חצר מהלכת במהלכת שלא
כבר כתבתי במקום אחר דדברי הנ"י תמוהים לדעת בעלים ולכן מתמעטת בהמה אבל בזה
דהא מסקינן קטן מקטנה לא ילפינן וא"כ בגברא התמעט כל חצר מהלכת ,שלא פלוג בזה דאיכא
לא הוי חצר כידו ,ובהכרח לומר דחצר עדיפא חצר מהלכת דקנה ואיכא דלא קנה ,דאף בזאת
דהוי כמו פועל דאמרינן פ"ק דמציעא דמהני שהיא לדעתו דהא נמי אם נקשור בהמה לרגליו של
תפיסתו כיון דהחצר שלוחו לכל מילי הוי הקונה ג"כ לא יקנה חצר כזו דזה התמעט בכלל אף
כפועל ,אם כן עכ"פ בפשוטו כמו דזוכה שחסר התנאי שלא לדעתו ,ולפי זה הגדר הוא רק
במציאה על ידי חצירו ולא מקרי תופס לבע"ח אם מהלך או לא ולא תלוי בתנאי אם זה מדעתו או
ה"נ בנדון דידן מהני זכיית חצירו להיות קדם לא ,ולהגרעק"א ז"ל אם זה הולך מהקונה או לא,
וגבה ,עכ"ל. ,ואתי שפיר הא דקלתה ועדיין צ"ע.
והנה הקשה הנתיבות )סימן קפח ,סעי"ק א( ,הא סימן י"ד
דיד פועל כיד בעה"ב לקנות מאיזה דין קנין הוא
קונה דאי נימא דהוי כחצרו הא חצר מהלכת הוא בענין" :התופס לבע"ח"
וחצר מהלכת לא קנה ,ואי הוי שלוחו הרי איירי
לר"נ דס"ל דהמגביה מציאה לחבירו לא קנה. ענף א׳
ותירץ דקנין הגבהה יש בב׳ אופנים או בהגבהה
ממש ,או בהוגבה מכחו כהא דטריף אקן ,ומה ב"מ )דף י ,ע"א( ,רב נחמן ורב חסדא דאמרי
שהעבד או הפועל עושה לא גרע לגבי בעה"ב תרוויהו המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו מאי
טעמא הוי תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
מהוגבה מכחו ,עכת"ד. לא קנה ,איתביה רבה לרב נחמן מציאת פועל
לעצמו בד"א בזמן שאמר לו בעה"ב נכש עמי היום
וכתב הקהלות יעקב )סי׳ יג( דתירוץ הנתיבות גבי וכו׳ אבל אמר לו עשה עמי מלאכה היום מציאתו
פועל שיוצא לפי דבריו שלא מהני מציאת עבד או של בעה"ב הוא ,א"ל שאני פועל דידו כיד בעה"ב
פועל אלא בהגביה ג׳ טפחים ולא בשקנה מכח ידו,
ולפי זה הדק"ל ,היאך מהני חצר לקנות מציאה, הוא ,ע"כ.
דמה שכתב רבינו ז"ל שקונה מדין פועל הא בפועל
גופא אינו קונה אלא בהגביה ולא במונח בידו ובתוס׳ ד"ה "תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
בלבד ,לדברי הנתיבות ,והגבהה הא ליכא בחצירו, לא קני" .מה שפירש רש"י משום דלא עשאו שליח,
אין נראה דבפרק הכותב משמע בעובדא דימר בר
ע"כ .ועיי"ש בקה"י מה שתירץ בזה.
