Page 570 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 570
Pg: 570 - 18-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
עשאו שליח מהני לתפוס אף שחב לאחרים ,ואין שלוחו של בעל הממון לא מהני זכיה ע"י שליח
צריך לפרש שהשליח נעשה במקום המשלח ,וא"כ כלל ,וע"כ גבי מציאה וכן בור הפקר ,לא מהני
כאילו המשלח תופס ,אלא כמו שנתבאר שכח וזכות שליחות כלל שהרי אינו שלוחו של בעל הממון,
המשלח נמצא אצל השליח וכיון שכן חשיב ואף לר"נ לק"מ הא דלא קני שהרי אינו שלוחו
שהמשלח הוא החב לאחרים שהרי כוחו מעורב כלל ,כיון דאין הממון של המשלח .אבל גבי עובדא
בקנין זה ולא רק כח השליח והוא יכול לחוב דיימר בר חשו התם איירי להו"א שס"ד דמהני
תפיסה אף מיתומים ,שהרי זהו דפריך רבא ואמר
לאחרים. להם הכי אמר ר"נ והוא שתפסה מחיים .אבל לאחר
מיתה לא מהני תפיסה ,והם סברו שמהני תפיסה
והנה כל זה גבי עשאו שליח בבע"ח אבל בפועל ולכאורה משום שסבירא להו שהנכסים משתעבדין
שמהני לקנות גם מציאות ,נשאר קשה אף לר"נ ולא מהני ע"י שליח נמי ואף דאין חסרון דשלוחו
אמאי קנה והרי שם ,אין כח בעה"ב מעורב, של בעל הממון לק"מ כיון דאיירי להלכתא ,דלא
ולהנתיבות ג"כ קשה הרי אין הוא שליח של בעל כר"נ ,דליתא לחילוק זה בין עשאו שליח ללא עשאו
הממון וע"ז תירצה הגמ׳ דידו כיד בעה"ב ,ופירושו שליח ובשום מקרה לא קני במקום שתופס לבע"ח
כמו שנתבאר בסימן הקודם שכיון שאין זקוק לדעת במקום שחב לאחרים ואף שעשאו שליח ,וע"כ
הפועל שיחשוב שקונה להמשלח אלא שממילא קני לק"מ משם שהרי איירי להלכתא או כר"י או
להמשלח ,כיון שהפועל קנוי לו ,ודעת המשלח כרבא ,ומדוקדק לשון רש"י שאיירי בכל בע"ח ואף
בשעה שקנה אותו היא המשתתפת בקנין של שאינו של יתומים או כמו שנתבאר דלדעתם הוו
הפועל ,שכל קנינו יהיה לבעה"ב ,וא"כ כשזוכה נכסים משועבדים ,עכ"פ להלכתא ליתא לחילוק זה
במציאה מעורר שוב כוחו של בעה"ב ,והרי בעה"ב
גופו יכול לחוב שהרי זוכה לעצמו וע"כ מהני קנין של עשאו שליח ,ואתי שפיר כל הקושיות בזה.
הפועל במציאה לבעה"ב .וזהו אותו היסוד של
הקנין גבי שליח כשמהני להיות שליח כמו פועל והשתא דאתינא להכי ,נראה לבאר את החילוק בין
אלא שההשתתפות כוחו של בעה"ב שונה. מציאה ובור הפקר לבין בע"ח ,לדעת ר"נ ,דגבי
שבשליח משתתף כוחו וזכותו הממונית ,ובפועל מציאה והפקר אף שעשאו שליח לא קנה ,ואילו גבי
הא דקני לו חשיב כדעת בעה"ב המשתתפת בקנינו, בע"ח אי עשאו שליח קנה אף שחב לאחרים לדעת
ואתי שפיר שבאופן זח לא חשיב כחב לאחרים ,וכל ר"נ ,בדרך פשוט יותר ולא נזדקק ליסוד של שלוחו
זאת לדעת ר"נ אבל לרבא או ר"י לפי הפירושים של בעל הממון דגבי מציאה ובור של הפקר,
דלעיל אין בזה חילוק וגם כשהוא שליח לא יקנה כשעשאו שליח ,לא מסר המשלח שום זכות וכח
ומשום שאת החלק שלו אינו יכול לעשות כיון שחב לשליח ,אלא שבשעה שיעשה השליח את המעשה
לאחרים אף שמשתתף בזה חלק של בעה"ב ,ודו"ק. יהני למשלח וא"כ אמרינן ליה לשליח לאו כל
כמיניה לחוב לאחרים ,שהרי בתחילת המעשה הוא
והדברים מאירים ,וה' יראנו נפלאות מתורתו. בא רק מכוחו העצמי ללא כח המשלח ,ולזה אמרינן
ליה הרי אתה חב לאחרים ולא כל כמיניה לחוב
סימן ט"ו לאחרים ,שלא כן גבי בע"ח שיש לו ממון גבי הלוה
ונכסי הלוה משועבדין לו בשעה שעושה שליח,
בענין "קנין ד"א" מוסר המשלח את זכותו וכוחו בממון לשליח ,ומכח
זכות זאת הוא תופס מהבע"ח וא"כ הרי כח בעל
ענף א׳ החוב עצמו הוא הגורם החוב לאחרים והוא הרי
יכול לזכות לעצמו אף שחב לאחרים ,ולכן אם
ב"מ )דף י ,ע"ב( ,רב ששת אמר כי תקינו רבנן
בסימטא דלא דחקי רבים ,ברה"ר דקא דחקי רבים
