Page 573 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 573
Pg: 573 - 18-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
המזכה אע"ג דלא ידע ר"ע שהוא הזוכה היה וצ"ע מה מקום לחלק ,כיון דאינו רוצה בקנין ד"א
קונה .ואע"ג דאמרינן ביבמות העודר בנכסי הגר לקנות בו המציאה אמאי רוצה בו דלא למיקני ביה
וכו׳ תירץ הראב"ד דהכא דעת אחרת מקנה
אותו שאני וכו' ,ע"ש .מזה נשמע דווקא מדין אחר ,ובפשוטו אינו יודע כלל מקנין זה.
מחילה בטעות .אבל בידע דדידיה אכל אף
דהזוכה והמזכה חשבו דכבר קנה המקבל כההיא ונראה לומר ע"פ הרשב"א ז"ל דהובא לעיל ,והובא
דדבר שלא בא לעולם ,מ"מ כיון דידע ובדידיה בקצות )סי׳ ערה ,ס"ק ד( שכתב בהא דמוסירה
קונה ברשות הרבים ומשיכה דוקא בסימטא וז"ל,
מחזיק מהני ,עכ"ל. ואע"ג דמסירה בכלל משיכה משום דכיון דמשך
גלי אדעתיה דמשיכה ניחא ליה דליקני במסירה לא
ופירוש דברי רבינו זצ"ל שאם יודע המוכר שאוכל ניחא ליה דליקני ,ע"ש .והקשה הקצות והא בדעת
משלו כהא דפירות דקל שלא באו לעולם שאם יודע אחרת מקנה לא בעי כוונה לקנין משום דהיינו דוקא
שמדידיה אכל מהני לקנות ואע"ג שאינו יודע בלא כוונה אבל אם כיון שלא לקנות ודאי אינו קונה
שעשה מעשה קנין שהרי חושב שקנה קודם .וכבר בע"כ ,וכיון דגלי אדעתיה דבמוסירה לא ניחא ליה
אלא במשיכה אינו קונה בע"כ במוסירה ,עכ"ל.
מהני כיון דידע שבדידיה אכל. וא"כ ה"נ לענין דלקני בקנין ד"א נימא משום שגלי
אדעתיה דבנפילה ניחא ליה דלקני ובקנין ד"א לא
והנה כתב השו"ע )סימן ערה ,ס"ק כה( וז"ל, ניחא ליה דליקני ובע"כ לא יקנה ,אבל עצם הד"א
העודר בנכסי הגר וכסבור שהם שלו לא קנה. שיקנו לו או לא ,בזה לא גילה דעתו ,ואפילו בלא
ובקצות )סי׳ ערה ,סק"ד( כתב וז"ל ,ודע דכל זה ידיעה וכוונה נקנים לו ואעפ"כ לא קונה בהם כיון
דוקא במציאה ובנכסי הגר ,אבל במתנה כה"ג קנה דגילה דאינו רוצה לקנות בהם ולכן לא מהני אף
כיון דאיכא דעת אחרת מקנה אע"ג דהמקבל לא ידע דבאמת יש לו ד"א והד׳ אמות שיש לו ממילא
כיון דהחזיק בו זכה ]וכמו שכתב הגרעק"א הנ"ל[, גורמים דלא יהיו ד׳ אמות לחבריה וזה ללא ידיעתו
ולמדנו אותו מתורתו של הראב"ד הובא בנ"י פ׳ וכוונתו ,ולקנין אינו נוגע כיון שאף שעושה בקנין
חוקה"ב גבי רב ענן וז"ל ,ושמעינן מהכא דאילו ידע ויש לו ד"א לא קני כמ"ש הרשב"א ז"ל כיון שגלי
המזכה אע"ג דלא ידע רב ענן שהוא הזוכה קנה וכו׳ אדעתיה מפורש שלא ניחא ליה לקנות בצורה זו
ואע"ג דאמרינן פ׳ ר"ג העודר בנכסי הגר וכסבור
שהם שלו לא קנה כיון שזוכה גופיה לא ידע .תי׳ ובע"כ לא יקנה ואתי שפיר.
הראב"ד ז"ל דשאני הכא כיון דאיכא דעת אחרת
סימן ט"ז
מקנה ,עכ"ל.
בעניין" :העודר בנכסי הגר"
ובסוף דבריו הקשה הקצות על הראב"ד ז"ל
מדבריו )בסי׳ ר ,סי"ג( ,הכניס הלוקח את החמורים ב"מ )דף י ,ע"א( ,גלי אדעתי׳ דבנפילה ניחא ליה
לביתו וכו' ,והראב"ד כתב אפילו מדד הלוקח וכו׳ דנקני בד"א לא ניחא ליה דנקני.
ולא מסתבר ,עכ"ל] .והובא בסי׳ הקודם[ ואע"ג
שיש שם דעת אחרת מקנה ואפ"ה לא קנה וסותר וכתב הגרעק"א ז"ל בתשובות )תשובה לז ,ד"ה
מ"מ( וז"ל ,רב ענן שקל בדקא בארעא וכו׳ א"ל
את דברי הראב"ד שהביאו הנ"י בב"ב הנ"ל. מחילה בטעות וכו' ועיין בנ"י שם דכתב אע"ג
דשמעינן לרב נחמן בפירות דקל וכו' ,וי"ל
ונראה לומר בזה ,דליכא ראיה מהראב"ד ז"ל דהתם ידע דפירות דידיה אכל אבל הכא האי
רבדעת אחרת מקנה מהני בכל אופן שעשה הלוקח גברא לא ידע מידי וכו' ,שמעינן מזה אילו ידע
מעשה קנין ,אלא י"ל שדעת הראב"ד ז"ל דבדעת
אחרת מקנה מהני רק כאשר המקנה יודע שהוא
עשה מעשה קנין ומתכוון להקנותו בזה ואז אע"פ
