Page 579 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 579

‫‪Pg: 579 - 19-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא מציעא‬

‫בשליחות‪ ,‬ואף שהמשלח עובר ע"ז זהו מחמת‬          ‫שליחות אמרינן שהשתא שעשה הוא הגורם והוא‬
‫מעשה דידיה ולא בגלל גופא של שליחות ולכן‬        ‫המתחייב‪ ,‬והכא נמי השתא שקידש ולגבי עבירת‬
‫עבירה זו אינה חסרון‪ .‬וא"כ ההבדל בין ישראל‬      ‫הקידושין יש שליחות כי אינו בר חיובא כלפי זה‪,‬‬
‫לכהן הוא שישראל ליתא באזהרת לאו דלישא‬          ‫הרי השתא העובר הוא המשלח שהוא גרם להכשיל‬
‫גרושה כלל בשום מקרה‪ ,‬ואילו כהן שייך באזהרה‬     ‫את האשה בזה שהסכים‪ ,‬ועבירה זו אינה מענין‬
‫זו אילו מקדשה לעצמו‪ ,‬וע"כ מקרי בר חיובא ולא‬    ‫השליחות ע"כ אינה מבטלת את השליחות ויש‬

                                ‫יהני השליחות‪.‬‬                         ‫שליח לדבר עבירה כזה‪.‬‬

‫ואתי שפיר גבי אקפי לי קטן שאה"נ שה"ה מצי‬       ‫וכן זו היא הסברא גבי מקרה שהשליח עובר עבירה‬
‫למימר שאקפי לי גדול‪ ,‬וליכא חסרון מצד עבירת‬     ‫והמשלח אינו עובר שהתם אמרינן שיש שליחות‬
‫לפני עור‪ ,‬וכמו שנתבאר דאין עבירה זו חסרון‬      ‫אף שזה עבירה משום שאין זה מענין השליחות‬
‫בדיני שליחות דלא בגלל העברת המעשה מתחייב‬       ‫שלא מעבירים את מעשה העבירה למשלח שנימא‬
‫וע"כ מהני השליחות אע"פ שתעבור על לאו דלפני‬     ‫שאין שליח לדבר עבירה‪ ,‬אלא העבירה היא של‬
                                               ‫השליח שעושה את המעשה ואילו המשלח אינו‬
                              ‫עור‪ ,‬ואתי שפיר‪.‬‬  ‫עובר‪ ,‬בזה אמרינן שפיר שיש שליח לדבר עבירה‪,‬‬
                                               ‫שהרי אין חסרון שע"י השליחות מעבירים מעשה‬
                    ‫ענף‪ ,‬ג׳‬                    ‫העבירה למשלח‪ .‬וכללא דמלתא הוא דהא דאמרינן‬
                                               ‫אשלד"ע הוא רק לגבי מעשה עבירה שאין‬
‫ב"מ )דף י‪ ,‬ע"ב(‪ ,‬תוס׳ ד"ה אין שליח לדבר עבירה‬  ‫מעבירים בשליחות משליח למשלח‪ ,‬אבל אם‬
‫בפרק האיש מקדש איכא דיליף משחוטי חוץ‬           ‫במעשה יש עבירה מצד עצמו שלא בגלל העברת‬
‫דכתיב הוא ולא שלוחו ואיכא דיליף משום דהוה‬      ‫מעשה העבירה למשלח‪ ,‬אלא שהמשלח עובר מצד‬
‫ליה מעילה וטביחה שני כתובים הבאים כאחד דיש‬     ‫מעשה עצמו כמו בכהן המקדש בעבירת לפנ"ע‬
                                               ‫שעובר מצד עצם הסכמתו‪ ,‬שפיר אמרינן שיש‬
                      ‫שליח ואין מלמדים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬   ‫שליחות‪ ,‬שהרי בעצם השליחות אין עבירה‪ ,‬ואין‬
                                               ‫חסרון שזה חוטא וזה מתחייב אלא החוטא מתחייב‪,‬‬
‫וכתב הפני יהושע דהתוס׳ כתבו זאת דל"ת דלטעמא‬    ‫והוי כשני מעשים של השליח והמשלח ומעשה‬
‫דאין שליח לדבר עבירה הוא משום דדברי הרב‬        ‫עבירת המשלח זקוק לתוצאת מעשה השליח אבל‬
‫ודברי התלמיד דברי מי שומעים‪ ,‬וא"כ מאי־קפריך‬    ‫עובר בגלל מעשהו ושפיר יהני השליחות‪ .‬וכן לגבי‬
‫גמ׳ מחצר דנימא אין שליח לדבר עבירה כיון‬        ‫השליח כיון שאין מעביר את העבירה מדיני‬
‫דבחצר לא שייך האי טעמא דדברי מי שומעין‪ ,‬ע"כ‬    ‫שליחות ליכא חסרון דאין שליח לדבר עבירה‪,‬‬
‫הביאו מגמ׳ דקידושין דהא דאין שליח לדבר עבירה‬   ‫דהשליחות מתקיימת ובזה אין מעבירים מעשה‬
‫ילפיק מקראי ומשו"ה קפריך גמ׳ דגם בחצר נימא‬     ‫עבירה ולכן אתי שפיר שיש שליחות ואף שהשליח‬
‫אין שליח לדבר עבירה כיון דילפינן מקראי‬
                                                                     ‫יעבור‪ .‬ודו"ק כי נכון הוא‪.‬‬
                            ‫דאשלד"ע‪ ,‬עכת"ד‪.‬‬
                                               ‫והשתא מתיישבת שפיר ומיושב קושית‬
‫ובספר ברכת יצחק הקשה לפי זה על שיטת רש"י‬       ‫הגרעק"א ז"ל וזהו כוונת התוס׳ ד"ה דאמר דאע"פ‬
‫בקידושין )דף מג‪ ,‬א( למ"ד שני כתובים אין‬        ‫שהשליח עובר על לפני עור וכוונתו שזה אינו‬
‫מלמדים‪ ,‬א"ז מיעוטא מגזירת הכתוב דאשל"ע‪,‬‬        ‫חסרון כלל וכמו שנתבאר שעבירה זו אינה חסרון‬
‫אלא דאין מלמדין מנייהו דמעילה וטביחה דיש‬       ‫בדיני שליחות כלל כיון שהיא עבירה שלו‪ ,‬ובמקום‬
‫שליח‪ ,‬וממילא דאין שלד"ע מהסברא דדברי הרב‬       ‫שעובר השליח ולא עובר המשלח אינו חסרון‬
‫ודברי התלמיד דברי מי שומעים‪ ,‬וא"כ קשה מאי‬
‫קפריך הבא בגמ׳ דנימא בחצר אשלד"ע‪ ,‬הא בחצר‬
   574   575   576   577   578   579   580   581   582   583   584