Page 579 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 579
Pg: 579 - 19-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא מציעא
בשליחות ,ואף שהמשלח עובר ע"ז זהו מחמת שליחות אמרינן שהשתא שעשה הוא הגורם והוא
מעשה דידיה ולא בגלל גופא של שליחות ולכן המתחייב ,והכא נמי השתא שקידש ולגבי עבירת
עבירה זו אינה חסרון .וא"כ ההבדל בין ישראל הקידושין יש שליחות כי אינו בר חיובא כלפי זה,
לכהן הוא שישראל ליתא באזהרת לאו דלישא הרי השתא העובר הוא המשלח שהוא גרם להכשיל
גרושה כלל בשום מקרה ,ואילו כהן שייך באזהרה את האשה בזה שהסכים ,ועבירה זו אינה מענין
זו אילו מקדשה לעצמו ,וע"כ מקרי בר חיובא ולא השליחות ע"כ אינה מבטלת את השליחות ויש
יהני השליחות. שליח לדבר עבירה כזה.
ואתי שפיר גבי אקפי לי קטן שאה"נ שה"ה מצי וכן זו היא הסברא גבי מקרה שהשליח עובר עבירה
למימר שאקפי לי גדול ,וליכא חסרון מצד עבירת והמשלח אינו עובר שהתם אמרינן שיש שליחות
לפני עור ,וכמו שנתבאר דאין עבירה זו חסרון אף שזה עבירה משום שאין זה מענין השליחות
בדיני שליחות דלא בגלל העברת המעשה מתחייב שלא מעבירים את מעשה העבירה למשלח שנימא
וע"כ מהני השליחות אע"פ שתעבור על לאו דלפני שאין שליח לדבר עבירה ,אלא העבירה היא של
השליח שעושה את המעשה ואילו המשלח אינו
עור ,ואתי שפיר. עובר ,בזה אמרינן שפיר שיש שליח לדבר עבירה,
שהרי אין חסרון שע"י השליחות מעבירים מעשה
ענף ,ג׳ העבירה למשלח .וכללא דמלתא הוא דהא דאמרינן
אשלד"ע הוא רק לגבי מעשה עבירה שאין
ב"מ )דף י ,ע"ב( ,תוס׳ ד"ה אין שליח לדבר עבירה מעבירים בשליחות משליח למשלח ,אבל אם
בפרק האיש מקדש איכא דיליף משחוטי חוץ במעשה יש עבירה מצד עצמו שלא בגלל העברת
דכתיב הוא ולא שלוחו ואיכא דיליף משום דהוה מעשה העבירה למשלח ,אלא שהמשלח עובר מצד
ליה מעילה וטביחה שני כתובים הבאים כאחד דיש מעשה עצמו כמו בכהן המקדש בעבירת לפנ"ע
שעובר מצד עצם הסכמתו ,שפיר אמרינן שיש
שליח ואין מלמדים ,ע"כ. שליחות ,שהרי בעצם השליחות אין עבירה ,ואין
חסרון שזה חוטא וזה מתחייב אלא החוטא מתחייב,
וכתב הפני יהושע דהתוס׳ כתבו זאת דל"ת דלטעמא והוי כשני מעשים של השליח והמשלח ומעשה
דאין שליח לדבר עבירה הוא משום דדברי הרב עבירת המשלח זקוק לתוצאת מעשה השליח אבל
ודברי התלמיד דברי מי שומעים ,וא"כ מאי־קפריך עובר בגלל מעשהו ושפיר יהני השליחות .וכן לגבי
גמ׳ מחצר דנימא אין שליח לדבר עבירה כיון השליח כיון שאין מעביר את העבירה מדיני
דבחצר לא שייך האי טעמא דדברי מי שומעין ,ע"כ שליחות ליכא חסרון דאין שליח לדבר עבירה,
הביאו מגמ׳ דקידושין דהא דאין שליח לדבר עבירה דהשליחות מתקיימת ובזה אין מעבירים מעשה
ילפיק מקראי ומשו"ה קפריך גמ׳ דגם בחצר נימא עבירה ולכן אתי שפיר שיש שליחות ואף שהשליח
אין שליח לדבר עבירה כיון דילפינן מקראי
יעבור .ודו"ק כי נכון הוא.
דאשלד"ע ,עכת"ד.
והשתא מתיישבת שפיר ומיושב קושית
ובספר ברכת יצחק הקשה לפי זה על שיטת רש"י הגרעק"א ז"ל וזהו כוונת התוס׳ ד"ה דאמר דאע"פ
בקידושין )דף מג ,א( למ"ד שני כתובים אין שהשליח עובר על לפני עור וכוונתו שזה אינו
מלמדים ,א"ז מיעוטא מגזירת הכתוב דאשל"ע, חסרון כלל וכמו שנתבאר שעבירה זו אינה חסרון
אלא דאין מלמדין מנייהו דמעילה וטביחה דיש בדיני שליחות כלל כיון שהיא עבירה שלו ,ובמקום
שליח ,וממילא דאין שלד"ע מהסברא דדברי הרב שעובר השליח ולא עובר המשלח אינו חסרון
ודברי התלמיד דברי מי שומעים ,וא"כ קשה מאי
קפריך הבא בגמ׳ דנימא בחצר אשלד"ע ,הא בחצר