Page 61 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 61
Pg: 61 - 2-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
ליכא לאוקומה בשינוי דא"כ אמאי משלם על העלייה מיהו יש לדחות דאיכא למימר דהא דלא
הראשון נ"ש דאין סברא לאוקומי כר"ט אלא ודאי קאמר דלר"פ הא דקרי לה תולדה דרגל לומר דאין
בלי שינוי איירי ודומיא דידה שבירת האחרון בלי העדאה משום דסתמא דתלמודא נמי בהא ספוקי
שינוי ואמרי' חצי נזק ואי סומכוס ח"נ מי אית ליה מספק"ל כרבא ולא ניחא ליה למימר דר"פ פשיטא
ליה כיון דבלא"ה מצינן למימר דקרי לה תולדה
ודוק. דרגל לפוטרו בר"ה משא"כ בהא דקאמר דלשלם
)קול מבש"ר( מן העלייה איכא למימר דסתמא דתלמודא הכי קים
ליה ולכך ניחא ליה לאוקמ' להא דר"פ כהילכתא
שם ושאני לי' לסומכוס בין כוחו לכח כוחו ,אלא
הא דבעי ר"א כח כוחו לסומכוס ככוחו דמי וכו'. וכמ"ש הרשב"א שם.
נראה לענ"ד לפרש הגמ' דהפשיטות של בעיית ר"א )זרעו של אברהם(
היא לא מהאיבעיא של הגמ' ,אלא ממה שלא קשה שם בעי רב אשי כח כוחו לסומכוס וכו' .כתב
ואי אפשר להוכיח מהסיפא שאיירי בכח כוחו מפני הרא"ש )סי' ב( להקשות על הרי"ף דאמאי לא הביא
ששם גם סומכוס מודה מפני שכח כוחו לאו ככוחו בעיא זו ונ"מ לדברי רבנן אי ככוחו או לא .ונראה
דמי ,ואין זו בעיא אלא זה דבר פשוט ששאני לי' דכ"ז לשיטת הרא"ש ,ואפשר דהרי"ף ס"ל דאין
לסומכוס שהרי בזה לא הסתפקה הגמ' וכל הספק הוכחה לדברי רבנן .ועוד נראה דכל קושיא זו היא
של הגמ' הוא רק אם זה כרבנן או כסומכוס ואם זה לשיטת הרא"ש דלעיל דכתב על בעל המאור דלא
כסומכוס זה מסתדר טוב ואין בעיה לסומכוס ,ולא עמד על דעתו של הרי"ף ,והרי"ף הביא דברי רמי
הסתפקה הגמ' בדין כח כוחו משמע שבזה פשיטא בר יחזקאל לא לקבוע הלכה כמותו אלא להודענו
לי' וכך רצו לפשוט בעיית ר"א .ועפ"ז נתיישבה שחשיב כוחו גם כה"ג ,וכ"ז לשיטת הרא"ש שהבין
שפיר קושיית הראב"ד ז"ל ,ה"ד בשטמ"ק שהקשה שהרי"ף צריך להביא דבר שנזכר בגמ' גם כשאין
הראב"ד איך אפשר לפשוט מהכא ,והא לא ידעינן הלכה כן אלא ישנה נ"מ צריך הרי"ף להביאה ,וע"כ
אי רבנן קא תנו לה אכתי לסומכוס לא איפשטא לן הקשה על הרי"ף אמאי לא הביאה ,אבל להבנת בעל
ולא מידי ,ואפשר דלא שני ליה בין כחו לכח כחו המאור שאין להרי"ף להביא בעיה שאין הלכה כך
ואכתי בעיא בדוכתא קיימא וכו' .וכן הקשה הר"ר אפי' איכא נ"מ הלכתית ,לא הו"ל להרי"ף להביא
ישעיה ז"ל ,ה"ד בשטמ"ק .ואפשר לומר ע"פ
המבואר ,שלא פשטו בעית ר"א מגוף הספק ,אלא בעיה זו.
ממה שהגמ' הסתפקה בפשיטות ,כאילו פשיטא
שאפשר לפרש הסיפא של המשנה גם לב' צדדי )דודאים בשדה(
הספק ללא בעיות וללא ספיקות ,שזה נקטה הגמ'
בפשיטות שכח כוחו לאו ככוחו דמי ומשם הראיה, שם ת"ש מסיפא דרסה על הכלי וכו' .לכאורה
וע"כ אע"פ שכל זה לצד אחד של הספק רק אם הי"ל לאתויי ראיה מסיפא דמתני' דקתני היה דליל
נבאר המשנה כסומכוס ,מ"מ ממה שהגמ' נקטה כן קשור ברגליו או שהיה מהדס ומשבר הכלים משלם
בפשיטות משמע שכן ס"ל .ועפ"ז אזלא לה קושיית ח"נ אלמא מתני' דלא כסומכוס דלסומכוס ח"נ מי
הלחם אבירים שהקשה על הגמ' אמאי לא אמר אית ליה וי"ל בדוחק דהו"מ לאוקומי ע"י שינוי כגון
איפכא ,תפשוט בעיית בני הישיבה מר' אשי דלא שנתגלגל והגם דל"מ למימר שנתגלגל למקום אחר
מוקי מתני' כסומכוס ,וע"פ המבואר לק"מ שבאמת ונשבר דא"כ תיפשוט בעיא דרבא דלעיל אי בתר
אי אפשר לפשוט בעיא אחת בחברתה ,כיון דהיא מעיקרא אזלינן או בתר תבר מנא מ"מ הוה מוקמי'
רק בעיא ויש לה ב' צדדים ,אבל כן אפשר לפשוט בשום שינוי באופן המועיל דהוי דלא כאורחיה אבל
רישא דמתני' דהיינו דרסה על הכלי דמייתי מינה
