Page 65 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 65
Pg: 65 - 3-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – בבא קמא
תקשה דהיה רבו וחמיו וממילא נסתרה דרכ"י שאני גדול ממך בתורה ושאתה ראוי לשמש לי 3
שתרצתי דבזה שמבאר לו הראיה נעשה רמי לר"ח כתלמיד המשמש לרבו וכה"ג איתא פ' המפקיד וכו'
רבו שאינו מובהק וכו' דהרי ר"ח רבו דרמי היה. מובילנא מאני לבי מסותא וכו' עכ"ל והעתיק דבריו $customer
ואחר החיפוש מצאתי דבהגהת ס' יוחסין באות ריש בספר רגל ישרה והביא מהרב באר שבע
הקשה מהר"ש שולם קושיא זו דאיך אמר רמי לרבו בתשובותיו )דף ע"א מדפוס פפד"מ( דפי' דר' יוחנן
וחמיו לכי תשמש לי ע"ש ואסיק בקשיא .והאמת אמר כן דלא היה מניח תפילין בראשו מחמת חוליו
הוא כמ"ש הרב מור וקציעה סי' קכ"ח דבדיחות' וקי"ל דתלמיד לרב אסור לשמש אא"כ יש תפילין
בעלמא הוה כענין בר קפרא עם רבי דנשיא הוה בראשו שלא יאמרו עבד הוא אפ"ה מובילנא מאניה
ונשתמש בו עד"ז לבדיחות' ומכאן סעד למ"ש אבתריה וכו' כלומר דא"א לתרצה ותמהני על ב"ש
מהרימ"ט בי"ד לפטור המקל בכבוד צבור דרך דל"א ריב"ל הכי בכתובו' דף צ"ו אלא בנעיל'
וחליצת מנעל ועיין רמב"ם פ"ה מה' ת"ת עכ"ל רגל
צחות ע"ש. ישרה .ותקפה עליו משנתו דהא כתב שם הרב ב"ש
)פתח עינים( וז"ל והא ודאי דלאו דוקא התרת מנעל אלא ה"ה
שאר מלאכות המיוחדים לעבד דוקא כגון להוליך
שם א"ל לכי תשמש לי שקל סודרא כרך ליה. כליו אחריו למרחץ ולגוררו ולסוכו שהעבד נקנה
בעיני כל יפלא היאך רמי בר חמא תלמידו וחתנו בהם כדאיתא פ"ק דקידושין עכ"ל ודבריו ז"ל
של רב חסדא מניח לרב חסדא לשמש לו כתלמיד ברורים וכבר הרמב"ם פסק דאסור לומר לעבד
המשמש לרבו ולפי ענ"ד יראה דרמי בר חמא עברי שיוליך כליו אחריו למרחץ או יחלוץ מנעליו
באמרו לכי תשמש לי סתם ולא פירש לו מהו כמ"ש פ"א דעבדים דין ז' ,ואזדא לה תמיהתו
השימוש כוונתו היא על שימוש שעושה כבוד לרב כמבואר .גם מה שהוסיף בדברי הרב באר שבע
חסדא רבו ורב חסדא דשקל סודרא וכרך ליה זה כלומר דא"א לתרצה אינו נכון .אולם פירוש הרב
ירמוז שידע בו שהוא גדול בתורה וכל זה הוא כבוד ת"ח בסוגיין דכונת רמי בר חמא באומרו לר"ח לכי
לרב חסדא רבו ודוק היטב] .א"ה ,עי' ספר עיני כל תשמש לי היינו שיודה שהוא גדול ממנו בתורה
וראוי לשמשו כתלמיד ,אינו מחוור דרב"ח היה
חי[ תלמידו וחתנו של ר"ח ואיך פה קדוש יאמר לרבו
)שדה יצחק( וחמיו שיודה כי גדול בתורה ממנו וראוי לשמשו
כתלמיד .ואפילו בלי פרוש הרב ת"ח אינו מתישב
שם שאני התם דאמר ליה לדידיה סגי ליה לשון לכי תשמש לי פשוט .והג"מ פ"ג דעבדי' דין
בנטירא דבר זוזא .הק' הלח"א ז"ל וז"ל :וק"ל ח' הוכיח משמעתין דשרי להשתמש בכהן דר"ח
דכיון דכן הוא אם עמד ניקף אמאי חייב הא מצי היה כהן וכן הוכיח משאר דוכתי והוקשה לו ממ"ש
למימר ליה אי ניחא ליה בהוצאה היינו בהוצאת גדר בירושלמי מעל וצ"ע .וג"ע הרב מש"ל שם תירץ
אבל לא בהוצאת ארבע גדרים דסגי ליה בנטירא עפ"י מ"ש סמ"ג עשין פ"ג דבשכר שרי והכי הנה
דבר זוזא עכ"ל .ולי נר' דלא מצי למימר הכי אדרבא שכרו מ"ש לו הראיה ממתני' ע"ש .ואנכי עפר דל
מכ"ש הוא דהא מאחר דהוא משומר משלשה רוחות בקונט' שיו"ב א"ח סי' קכ"ח כתבתי בעניותי דכיון
ואינו צריך כי אם גדר דרוח הרביעי אפי"ה עשה דבא ללמוד ממנו הו"ל רבו שאינו מובהק וכו' ע"ש.
אותו בהוצאת גדר כ"ש כשהוא פרוץ מארבע והן עתה נזכרתי דרב"ח היה תלמידו וחתנו של ר"ח
רוחותיו דצריך נטירא מעליא ומאחר דגלי דעתיה כידוע לכל מההיא דפ"ק דבת' דף י"ב והדברים
דניחא ליה בהוצאת גדר לא מצי למימר הכי אבל אי תמוהים דעד שהרב הג"מ יקשה דר"ח היה כהן
לא מקיף כלל אז מצי למימר דלא ניח"ל אלא
בנטירא דבר זוזא דליכא הוכחה ודו"ק.
