Page 62 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 62

‫‪Pg: 62 - 2-Back 22-02-27‬‬

‫אוצר מפרשים – בבא קמא‬

‫מיושב דסוף סוף היכי קאמר רבי יוחנן דאין חצי‬     ‫בעיא מפשיטות הש"ס‪ ,‬שנקט פשוט כך בדרך ודאי‬
‫נזק חלוק כו'‪ ,‬דמשמע דליכא שום חילוק כלל‪,‬‬                                            ‫וללא ספק‪.‬‬
‫ולתירוץ זה הא איכא חילוק דהא התיזה ברשות‬
‫הרבים והזיקה ברשות הרבים פטור וברשות היחיד‬      ‫)דודאים בשדה(‬
‫חייב‪ ,‬הילכך ניחא ליה לשנויי באנפא אחרינא דאין‬
‫הכי נמי דרבי יוחנן אמר דאין חילוק כלל אלא דלא‬   ‫תוס' ד"ה ובהא קמפלגי תימא מנ"ל דפליגי‬
‫מיירי בחצי נזק צרורות אלא בחצי נזק דקרן‪ ,‬והא‬    ‫דילמא רמי בר יחזקאל בדאייעד כו'‪ .‬הקשה ה"ה‬
‫נמי דחיק דאם כן הוה ליה לרבי יוחנן לפרש ולא‬     ‫מהריב"ל ח"א דף ל'‪ ,‬וז"ל‪ ,‬יש לדקדק דמאי קשה‬
‫למימר חצי נזק סתם‪ ,‬דמשמע דבכל חצי נזק איירי‬     ‫להתוס'‪ ,‬דילמא רמי בר יחזקאל בדאייעד כו' והלא‬
                                                ‫אכתי הוה פשיט הבעיא דיש העדאה לצרורות ואין‬
                                  ‫אף בצרורות‪.‬‬   ‫לתרץ ולומר דאלישנא דקאמר דקא מפלגי קא‬
‫)למנצח לדוד(‬                                    ‫מקש' התוס' דדילמא דלא קמפלגי‪ ,‬דאדרבא אי הוה‬
                                                ‫קאמר בגמ' דלא קמפלגי הוה קשה מנ"ל כולי האי‬
‫שם ל"ש אלא שנקשר מאליו וכו'‪ .‬ועיין מ"ש‬          ‫לפשוט הבעיא דילמא קא מפלגי והוי פלוגתא‬
‫הר"ם בפ"ב מה' נ"מ דין יו"ד שדבריו תמוהי' טובא‬   ‫ותפסת מועט תפסת ע"כ‪ .‬וי"ל דהכי מקשו התוס'‬
‫וכבר הושג מהראב"ד ז"ל‪ ,‬ונ"ל ליישב והיה בהניח‬    ‫למה ליה לתלמודא לדחוק ולומר דאמרי בי רב‬
‫דיש צרורות לבור וכה"ג כ' ה"ה שם בדין ה' דיש‬     ‫דפליג אתנא דבי יחזקאל‪ ,‬ואף שתי' התוס' דרב תנא‬
‫צרורו' לקרן דהלכתא גמירי לה דבכל חיובי נזיקין‬   ‫הוא ופליג אינו אומר כן התלמוד כי אם על צד‬
‫כי הוו צרורו' חייב חצי חיובו ע"ש וכי נסתבך כלי‬  ‫ההכרח‪ ,‬ועוד דהא קא חזינן דרמי בר יחזקאל ואמרי‬
‫בחוט ונתגלגל הוי צרורות דבור והשתא כל מ"ש‬       ‫בי רב לא בחדא לישנא נקטו דחד נקט תרנגול‬
‫הר"ם בזה הדין הכל מדין בור הוא בתחילה כ' היה‬    ‫שהושיט ראשו וחד אמר סוס שצנף כו' וא"כ משמע‬
‫חוט קשור וכו' משלם ח"נ בעל התרנגול כי קשרו‬      ‫דלא פליגי כיון דלא מיירי בחד עניינא ולזה מקשו‬
‫והוא וכדכ' בתר הכי בד"א שקשרו אדם דהוי‬
‫צרורות דבור וח"נ משלם אבל אם נקשר מאליו‬                                     ‫התוס' מנ"ל דפליגי‪.‬‬
‫פטור דכי יכרה איש בור ולא שור בור והא דלא‬       ‫)פרחי כהונה(‬
‫מחייב משום צרורות דרגל משום התרנגול משום‬
‫דבזה הוי כח כחו דהתרנגול התיז החוט והחוט התיז‬   ‫שם בא"ד ואין לתמוה היכי פליג אבריי' וכו'‪.‬‬
‫הכלי וכח כחו לאו ככחו לדעת הר"ם כמ"ש הלח"מ‬      ‫ולולי דבריהם היה ר"ל דלק"מ דאם נאמר דרב‬
‫שם בדין י"ז ע"ש אבל כי קשרו דעשה הבור דהיינו‬    ‫יוסף ס"ל דאין העדאה לצרורות איכא למימר דס"ל‬
‫החוט וכי התיז החוט את הכלי הוי כחו ממש דהחיוב‬   ‫לרב יוסף דר' יהודא ור"א דלעיל פליגי בהכי והוא‬
‫משום החוט ולא משום התרנגול ואם היה לחוט‬         ‫ס"ל כר"א ולשיטת רש"י ז"ל דר' יהודא ור"א‬
‫בעלים ונקשר מאיליו חייב בעל החוט ח"נ כשלא‬       ‫אמוראי נינהו י"ל דס"ל לרב יוסף דר"א ות"ק‬
‫שמר החוט דהוי צרורות דבור וסוגית הגמ' הכי‬       ‫דפליגי בכלב שנטל חררה וכו' פלוגתייהו היא באי‬
‫אזלא דמעיקרא דס"ד בבור ממש ולא בצרורו' פריך‬
‫בנקשר אליו מאן מחייב ח"נ ומשני בדאדיי אדויי‬          ‫יש העדאה לצרורות או לא והוא כת"ק ס"ל‪.‬‬
‫דהיינו צרורות דבור ומתני' אפי' קשרו אחר ח"נ‬     ‫)זרעו של אברהם(‬
‫הוא דמשלם ורב הונא אחוט הפקר קאי דאם נקשר‬
‫מאליו פטור ואם קשרו אחר חייב ח"נ והכל מדין‬                     ‫דף יט ע"ב‬
‫בור הוא וא"ש דברי הר"ם ז"ל על נכון‪ .‬ודע דמ"ש‬
                                                ‫גמ' לא התיזה ברשות הרבים והזיקה ברשות‬
                                                ‫היחיד כו'‪ ,‬אי בעית אימא כו'‪ .‬תירוץ קמא אינו‬
   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67