Page 725 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 725
Pg: 725 - 23-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ניחא ליה אך כיון דאפשר דלא ניחא ליה לא שייך שם אדון קרינן וכו' התו' בחגיגה הק' מסו' דהתם
מימר ביה כל העומ' לשחרר כמשוחרר דמי והשת' וכתבו דיש לדחות דדוקא גבי קנס דכיון דמת אינו
מייתי שפיר מהך בריית' למפשט בעיין דדא ודא עומד לכפיה ע"ש ולכאורה ק' א"כ מאי מייתי
מהפיל את שינו וסימא את עינו דשאני התם דכיון
חדא היא. דלא מת עומד לכפיה ולק"מ דהתם אינו עומד
)גבול יאודה( לכפיה כיון דמותר בשפחה וכמ"ש התוס' לעיל
דף מג ע"א ועיין להפנ"י.
)זרעו של אברהם(
גמ' כשעשאו טריפה .עיין פרי חדש במים חיים
שאלה ב' דהוכיח מכאן דזכר טריפה אינו מוליד, שם ת"ש דאמר ר' משרשיא וכו' מסוגיא תמוה
דאי לאו הכי לוקי יורשיו כפשטיה כגון שעשאו דמשנה ערוכה היא ביבמות דצ"ט ועוד דמאי ראיה
טריפה ואח"כ שחררו ונשא אשה והוליד אלא ודאי דאימא דהתם דאוכלין בתרומה היינו מקמי דהגדילו
דאינו מוליד ,ויש לדחות דאי הוה מוקי לה בהכי דכיון דאין כופין אותם לשחרר וכשהגדילו דחייל
תקשי מאי דוחקיה דתנא למתנייה בכה"ג דשחררו
א"כ ונשא והוליד ולא תני נותן לו חצי כופר לדידה, עלייהו הכפיה של השחרור אה"נ דאינם אוכלין.
ולא ניחא ליה לש"ס לומר דהיא גופה קמ"ל תנא )זרעו של אברהם(
דזכר טריפה מוליד ,דפשיטא ליה לש"ס דמוליד
ואין בו שום חידוש ,ועוד דהכא לא קעסיק תנא גמרא אבעיא להו מעוכב ג"ש יש לו קנס לו' עיין
בדיני טריפות דלשמועינן הכי ,וכי הוה עסיק בדיני בדברי התוס' דיש חגיגה ד"ד ע"א ד"ה לא נצרכה
איסור טריפות לאשמו עינן הכי ולא לערב מידי כו' שכתבו לישב סוגיא זה אההיא דהתם דהכא
דאיסורא בהדי מידי דממונא ,ועוד דאי כל עיקר שאני דהא מית ואיגלאי מילת' למפרע דלא הוה קאי
תנא אתא להכי לא הו"ל לומר דמית אלא עשאו לשחרור .ושמעתי מפי החכם השלם יצחק נוניס
טריפה ,כיון דעיקרו בא להודיענו זה דטריפה מוליד ה"י שהק' ע"ש מורינו הרב הכולל נר"ו דא"ה מאי
הי"ל לורמ בהדיא שלא יההי עיקר חסר ,אבל אי מייתי תלמוד' למפשט בעיא מההי' דהפיל את שינו
נימא יורשיו נפשיה ניחא דלא קעסיק תנא כאן אלא
להודיענו שחולקים ביניהם הרב והעבד ולא שום דהת' שאני דקאי לשחרו' וכמשוחרר דמי.
דין אחר כךך ,לכך לא ]נמנע[ לשנות המית מכיון לא"ה עיין בס' בתי כהונה ח"ב חלק בית אבות דכ"ז
דתני נותן חצי כופר ליורשיו ,וממילא יורשים לית
ליה והמית היינו טריפה .וכתבתי זה להיות שכבר ע"א ובס' שער המ' בה' חגיגה דס"ד ע"ג.
הזהיר הרא"ש ז"ל וגזם הרבה למי שיחדש דין מכח ולע"ד יש לישב דע"כ לא כתבו התוס' י"ל דמשום
קושייא דתיקשי ליה בש"ס אם לא שהוא דבר דעומד לשחרור כמשוחרר דמי' אלא דוק' בחציו
עבד וחציו ב"ח דודאי לשחרורי קאי משו' בטול פ"ו
פשוט. משא"כ בשאר מעוכב ג"ש דמותר בשפחה וכמ"ש
)חי' ר"מ מאימראן( התוס' לעיל ד"מ ד"ה אותו העבד אין לו תקנה לא
אמרינן ביה כל העומ' לשחרו' כמשוחרר דמי דהא
גמ' אמר רב אדא בר אהבה כשעשוהו טריפה אפשר דהאי עבד לא ניחא ליה בשחרור ותדע דהא
ומאי ירושיו נפשיה ע"כ .הרב פ"ח בספרו מים איכ' תנא בעלמ' דס"ל דחוב הוא לעבד שיצא מתחת
חיים בסוף השאלה שנית נסתפק במאי דקי"ל רבו דהא זילא ליה ופריצ' ליה ושכיחא ליה ואף
לרבנן דאמרי זכות הוא לעבד היינו לומר דמסתמ'
725
