Page 726 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 726
Pg: 726 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
דחשוב כמת אפי' זכיה על ידי אחר אין לו כו"ש על דטריפה אינה יולדת ,מי אמרינן דהוא הדין לזכר
ידי עצמו וא"כ להאי דינא נמי שוים כיון דםא מת טריפה שאינו מוליד או דילמא דזכר אף על פי
העבד אינו יכול לשחררו וא"כ הוא הדין לרטיפה שהוא טריפה מוליד .ופשיט לה מהאי סוגיא ואי
אינו יכול לשחררו דאין לו לזכות בגט שחרור וא"כ אמרת קדוש לאו קדושין יורשין מנ"ל ודחינן
נעשה טריפה אצל האדון אינו יכול עוד לשחררו בשעשאו טריפה ומאי יורשיו נפשיה ,ואם איתא הא
וא"כ איך פשיט הרב פ"ח דטריפה אינו מוליד דאם משכחת לה יורשין בשעשאו טריפה ושחררו ונשא
איתא הלא שפיר משכחת לה יורשין דהיינו אחר אשה והוליד אלא ודאי דטריפה אינו מוליד וכו'
שנעשה טריפה שחררו ונשא אשה והוליד וכו' והא עכ"ל .יע"ש .והנה לפי מ"ש הרב שמחת יו"ט ז"ל
כיון שנעשה טריפה שוב אינו יכול לשחררו דשוב וז"ל :דהנה כתב הרשב"א ז"ל לעיל גבי איבעיא
להו עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור
אין לו זכיה בגט שחרור ודוק: תבעי לר"מ תבעי לרבנן וכו' ותימה מאי קמבעיא
)ימי אברהם( ליה פשיטא דמכור דקל לפירותיו אפי' לרבנן קנה
ומוכר עבד לקנס כמוכר דקל לפירותיו דמי וכ'.
ת"ש יליד בית מה ת"ל וכו' .וקשה דהא מבעי לן ובתוס' פירשו כאן דכל היכא דאיכא תרי מי יימר
לההיא דיבמות דף ס"ז ע"א ילוד מאכיל שאינו ילוד קיל ט פי מפירות דקל ואפילו לר"מ וכ"ש בההיא
אינו מאכיל ודרשינן הם יאכלו הם יאכילו וכו', דריש פרק המפקיד דאיכא תלתא מי יימר .והקשה
הרב שמחת יו"ט בדף קכ"ט ע"ד סי' ל"ג וז"ל :אשר
וי"ל דהאי תנא לית ליה ההיא דרשא עיין שם. לפי זה קשה דטעמא ומשום דאיכא תרי מי יימר
)אמרי בינה( אבל עבדו למציאתו ולמתנתו דיתנו פשיטא לן
דקנה וכו' וא"כ מאי מייתי הש"ס מההיא דיליד בית
דף מג ע"ב ולימא ליה ולטעמיך מי איכא עבדא דלא מזדבן
גמ' מי איכא עבדא דלא מזדבן לקנסא תמה למציאה ולמתנה וכו'.
מהריט"א ז"ל בס' שיו"ט סי' נוקמה במעוכב ג"ש ועוד קשה דהנראה לכאורא דאפילו עבד טריפה יש
דליכא קנסא ע"ש באורך ורבים תמהו עליו דהא לו זכיה מדי דהוה לגוסס שכתב הריטב"א בתשובה
בעיא היא לעיל במעוכב ג"ש אי יש לו קנס ע"ש ח"ב סי' שכ"ז די"ל זכיה וא"כ אף דמוקי הש"ס
ולק"מ דמ"מ לא מצי למיפשט שום בעיא מנהון דכי הברייתא דיליד בית בטריפה אכתי קשה דהא מזדבן
בעית למיפשט הבעיא דעבד שמכרו רבו לקנס למציאה ולמתנה ולזה יש לומר דאפשר דטריפה
דאינו מכור י"ל דנוקמ' במעוכב ג"ש ונאמר דיש לו כיון דחשיב כמת ממש דההורגו פטור עליו אין לו
קנס וכי אמרת דנפשוט הבעיא דיש לו קנס י"ל דלא זכיה כלל ולא דמי לגוסס דהרי הוא כחי לכל דבריו
איירי במעוכב ג"ש ונאמר דמכרו לקנס אינו מכור וההורגו חייב מיתה כמ"ש הרמב"ם בפ"ב מה'
והוו הבעיו' תלויות זו בזו ואינך יכול למיפשט אחת רוצח ואין לומר דהתינח דאין זו זכיה על ידי עצמו
אבל אם זיכה לו מתנה על ידי אחר אפשר דזוכה
מהם: דאפילו במת ממש נראה מדברי רש"י בפ"ק דגיטין
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( דיש לו זכיה יע"ש .כבר העלה הרב הגדול מחנה
אפרים סי' ל"א דאין לו זכיה כלל יע"ש דה"ה
גמרא גמרו קידושי א' וכו' הא חופשה יומתו הרב טריפה דאין לו זכיה כלל עכ"ל .יע"ש .הרי מפורש
כסף משנה בפ' ד' מהלכות אישות דין י"ו כתב יוצא מדבריו דהטריפה דין מת ממש יש לו כיון
בדעת הרמב"ם דע"כ לא פליגי אמוראי אלא לענין
אם בא אחד וקידשה אבל לענין מקדש א' לד"ה עלו
726
