Page 727 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 727
Pg: 727 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ז"ל הכי דייק אבל במקום שנהגו שלא בשטר לו אותם קידושין וא"צ קידושין אחרים וכו' ע"ש.
אזלינן בתר המנהג אבל מדינא בעי תרוייהו .איך ויש לדקדק לפ"ז מאי קאמר תלמודא כותיה דידי
שיהיה א"כ מדינא הוא דבעינן גבי קנין שדה מסתברא דכתיב לא וכו' הא חופשה יומתו והא
תרווייהו אפ' דבמשכן שדהו לישראל דינו כדין בכה"ג דאיידי קרא דלא נתקדשה לאחר דבכה"ג
ישראל מישראל דקי"ל דלאחר שעבר הזמן הרי הוא דאיידי קרא כדמשמע מדדחי ליה דקרא איירי
הוא כשלו ויכול למוכרו ע"פ ב"ד ואפילו שלקחו בחופשה וחזרה ונתקדשה וא"כ בכה"ג כ"ע מודו
ואין לומר דהרמב"ם לא איירי לפי דרך הכ"מ אלא
לעצמו וכע"ש בש"ע חח"מ סי' ע"גס י"ב וי"ו. לענין שהמקדש א"צמ לקדשה קידושין אחרים אבל
)מאמר מרדכי( אה"ן דאינה אשת איש גמורה לענין מיתה לכ"ע
דלא תליא בפלוגתא דאם בא אחר וקידשה דלמ"ד
תוס' ד"ה הא לגופא .אע"ג דלא מטא וכו' .מיהו גמרי קידושי א' ה"ה דאפילו לא קידשה אחר דהוי
בלא קבע זמן כלל לא מסתבר לש"ס לקנוס אעפ"י במיתה ולמ"ד פקעי לא הוי במיתה והרמב"ם לא
שהגוי מוליכו אצלו ,כיון דאין שם מכירה עליו וגם איירי בהכי דהא בסיפא כתב דאם בא אחר וקידשה
ה"ז ספק דהא ליתא דהא הרמב"ם בה' עבדים פ' ז'
סופו לחזור לישראל אין זו הפקעה כ"כ. דין ו' כתב שפחה חרופה וכו' ותעשה א"א גמורה
)חי' ר"מ מאימראן(
הרי זה משחרר וכו' עכ"ל.
בא"ד ואכתי פש ליה גבי ישראל ממונא דקנוי )זרע יצחק ,ועד לחכמים ג(
לו לקנס כו' ,רבים הקשו דאי מפקיר לא דמי
למוכר עבדו לגוים לעיל ד"מ ע"א גבי ההוא שם גמ' קשיא זמן אזמן הרב בני חיי כתב וקשה
דסקר ת' דעבדי מאי פריך מההיא דאמימר מאי פריך משדה דבשלמא התם גבי שה לא קנה
אימא שאני מוכר עבדו לגוים דאכתי פש ליה ישראל מגוי אלא בנתינת מעות ובשטר וכמ"ש
גבי ישראל ממונא דקנוי לו לקנס כו' .והרב בני הריב"ה חח"מ סי' קצ"ב דגוי אינו קונה בחזקה ולא
חיי תירץ דסתמא דתלמודא שהם רבינא ורב אשי בכסף אלא בשטר ולפיכך מטא זמניה אינה חלוטה
לעיל ס"ל דמפקיר נמי מיבעיא לן ומש"ה פריך לישראל אבל בעבד כיון דחטא זמניה קני במעות
מאמימר יפש"ב .וקשה לאוקומי לרבינא ורב אשי שהלוה עליו למפרע וכמ"ש הריב"ה חי"ד סי' רס"ז
דלא כהלכתא שהרי הרמב"ם פי"א מה' נזקי ממון ופסקה מרן שם ס' כ"ג דעבד נקנה בכסף או בשטר
ה"א פסק' שאין לו קנס וכתב ה"ה ז"ל דכיון דלא או בחזקה .ולכאורה היה נראה דכיון דגבי שדה הא
איפשיטא בעיין דמעוכב גט שחרור אזלינן לקולא דבעינן תרתי נתינת מעות ושטר אינו אלא מתורת
מנהג וכדמשמע ממ"ש מרן בסי' הנז"ל דהא
ועיין לרש"ל ומהרש"א ז"ל וספר מר דרור. דאמרינן נכסי גויים הרי הם כמדבר מיירי במקום
)מאמר מרדכי( שנהגו ישראל שלא לקנות אלא בשטר דאל"כ קנה
ראשון בכסף עכ"ל כנראה דשדה ועבד מדינא שוים
דף מד ע"א וניקנין בכסף לבד והכא בשמעתין מדינא קאמר
אלא שמלשון רשב"ם שהביא מרן שם דמאי דבעינן
שם גמרא המוכר עבדו לגוים קונסין אותו עד תרתי משום דסתם גוים אנשים הם ואין בדעתו
עשרה בדמיו .כ"פ הרמב"ם פ"ח והריב"ה ז"ל סי' לקנות בלא שטר משמע דמדינא בעי תרתי משום
רס"ז .והפר"ח ז"ל בספר מים חיים כתב ז"ל שאין בדעתו לקנות בלא שטר ונראה דמלשון ר"יו
נסתפקו קצת מעיינים דאיכא מ"ד עד עשרה בדמיו
דהיינו במה שמכרו ואיכא מ"ד במה ששוה עכשיו
727
