Page 730 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 730
Pg: 730 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
והכי משמע לקמן דקאמר דקם ערק אתא איהו ;)ימי אברהם(
וההוא גברא דאי לא אישתבאי למה ליה למיערק
ולכן האמין בו וסמך על דבריו וההוא גבר אלא דף מה ע"א
דקדק בדברי היונה שאמרה עילש ברח עילש ברח
שני פעמים דמשמע דוקא עילש שראוי לעשות לו גמ' ההוא עבדא דערק ,מחו"ל וכו' ,ואי לא
מפקענא לך מדרבי וכו' והא דהוצרך לכתוב לו
נס הילך קטלוה. שטר אדמיו כדי שיכתוב לו גיטא דחרותא ,דמדרב
)שדה יצחק( אחאי נהי דאינו יכול להשתעבד בו ,מ"מ אינו
מחוייב לכתוב לו גט שחרור ,וכ"כ הב"י סוס"י
דף מה ע"ב רס"ז והר"ן ז"ל ,אבל מדברי הרא"ש נראה דאפילו
מדר' אב"י לא יצא כלל לחירות ,ויכול להשתעבד
תוס' בד"ה מעלין בדמיהן עד כדי טרפעיק מתוך בו בא"י ,או אם ירצה ימכרנו שם בא"י ,אלא שלא
פירוש הקונטריס משמע דקאי גם אספרים וקצת היה מוצא מי שיקנהו שם ולהשתעבד בו ,חיישינן
תימה דאיך משוה הש"ס ספרים שדמיהן יקרים שמא ישדלנו בדברים לצאת ,ולפי דבריו ז"ל ,לכך
להעלות כדי טרפעיק כמו בתפילין ומזוזות לכך הוצרך לכתוב שטר אדמיו כדי לשחררו ,דעדיין
נראה דקא אתפילין ומזוזות עכ"ל הא שכתבו
מתוך פירש"י משמע דקאי גם הספרים לא ידעתי עבד גמור הוא.
מהיכן משמע כן שהרי רש"י לא הזכיר אלא ספרים )שרביט הזהב(
ואדרבא מתוך פירושו משמע דלא קאי אלא
אספרים ועוד קשה דאי תלמודא קאי אתפלין שם הא איכא בנתיה דר"ג ,ק"ק והא איכא שבע
ומזוזות הוה ליה להשמיענו נמי בספרים עד כמה נביאות ,וכמה וכמה נשים צדקניות .דביתהו דמר
מעלין בדמיהן ולולא דבריהם אפשר לומר דקאי עוקבא ,דשדייא רגלה בתנורא ולא איחרכא,
אספרים ונקט ספרים שהם יקרים דמעלין בדמיהן והצילה רגל בעלה ,וי"ל דודאי כמה וכמה נשים
עד חצי דינר שהוא שלשה מעות של כסף וממילא צדקניות יש ,והכתוב אומר בדרך גוזמא ,אבל
משמע דבתפילין ומזוזות מעלין איזה פרוטה וראיה שימצאון ג' או ד' בזמן אחד שיעשו להם נסים
לזה מדאביי שרצה ליתן לההיא טייעתא בשתי גמורים תדיריים לרצונם ,זה מכחיש הכתוב ,ואע"ג
זוגות של תפילין תמרי ופשיטא ששוה דבר קל שהיו בנות צלפחד ,לא נעשו להם נסים כ"כ ,שם
הוה בחשן וכו' ,בכשפים ,כדי שיתורץ הכתוב ,ולא
מדאימליא זיהרא ושדתינהו בנהרא.
)שדה יצחק( שנאמר שהיו טובים והרשיעו.
)שרביט הזהב(
דמ"ה ע"ב מתני' המוציא את אשתו כו' ר"מ
אומר' כו' פירשו הראשונים דבאין צריך חקירת שם ההוא גברא דהוה ידע בלישנא דציפורי וכו'
חכם אינו יכול לקלקלה דכ"ע ידעי שיש מפירים אמר ליה מאי קאמר אמר ליה עילש ברח וכו'
ואינו יכול לומר אלו הייתי יודע שאני יכול להפר אדהכי אתא יונה וכו' אמר כנסת ישראל כיונה
לא היתי מגרשה דהא כ"ע ידיני דהבעל מפר נדרי וכו' איכא למידק היאך רב עילש מכניס עצמו
בסכנה כזו וסמיך על דברי הנכרי שמא היונה לא
אשתו. אמרה כן והנכרי משקר בו ואולי גם ההוא גברא
הרי דס"ל לר"מ דאין יכול לו' אלו הייתי יודע שאני אישתבאי בהדי רב עילש וגם הוא רוצה לברוח עמו
יכול להפר דזה דבר פשוט הוא וידע ואפ"ה גירשה.
730
