Page 735 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 735
Pg: 735 - 23-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ת"ש הקונה שני אילנות וכו' .מתני' היא בפ"ק דף מח ע"א
דביכורים מתני' ו' ופלוגתא דר"מ ות"ק היא דם
וכתב הרש זל שם דפליגי אי קנה קרקע או לא רבי יוחנן אמר מביא וקורא קנין פירות כקנין
והשקה וא"ת כי לא קנה קרקע נמי מביא וקורא הגוף דמי .עיין בפ"ק דבכורים מתני' ו' ותבין ,ולפי
לרבי יוחנן דאמר קנין פירות כקנין הגוף דמי ,וי"ל האמת מהכא לא הוה מצינן למימר הכי דסבר רבי
דהני מילי כשהקרקע קנוי לפירות לכל מה שירצה יוחנן קנין פירות וכו' לדעולם קנין פירות לאו כקנין
אפילו לאוקומי בה חיותא ולמשטחי בה פירי אבל הגוף דמי ושאני הכא דנחית אדעתא דגופא ולפי
כאן פירות האילן קנה עכ"ל וכבר כתבתי לעיל מה האמת קנה הקרקע עד שנת היובל לעשות בו
שיש להקשות עליו עיין שם .והאמת דקשיא לרבי כרצונו לבנות ולנתוץ ולנטוע מה שאין כן המוכר
יוחנן בשני אילנות אמאי אינו מביא משום דלא קנה שדהו לפירות ,אלא מכח ההיא דהמוכר שדהו
קרקע הא קנין פירות כקנין הגוף דמי ,וכן מתני' לפירות שמעינן הכי ,והיינו דקאמר ואזדו
דלעיל קנה אילן וקרקעו למה לי דקנה קרקע הא לטעמייהו דלכאורה קשה מאי ואזדו לטעמייהו
קני פירות וכו' ,וי"ל בדוחק דרבי יוחנן ס"ל דמיירי היינו הך ,אלא ודאי חדא לרבי יוחנן ודאי לר"ל
בזמן שהיובל נוהג דאיכא תרתי לריעותא חדא כדמסיק וצריכא והיינו אזדו לטעמייהו דוק .ומיהו
דהדרא ביובל ועוד דלא קנה קרקע אלא פירות הר"ש ז"ל כתב בפ"ק דביכורים מתני' ו' דלא אמר
וקליש קנייניה דפירות ולא אמרינן כקנין הגוף דמי, רבי יוחנן אלא כשקרקע קנוי לפרות לכ מה שירצה
ובזה ניחא לישנא דגמ' דלעיל המוכר שדהו לפירות אפילו לאוקומי בה חיותא ולמשטח בה פירות עיין
דפי' רש"י ז"ל דבזמן שאין היובל נוהג איירי וכו' שם ובסמוך אפשר גבי הקונה שני אילנות .ומיהו
פי' שאם הוה בזמן שהיובל נוהג ולא קנה אלא קשה לעיל דפריך ר"ל לרבי יוחנן מההיא דולביתך
פירות מודה רבי יוחנן דקנין פירות לאו כקנין הגוף אימא דהתם שאין הקרקע קנוי לכל מה שירצה
דמי כדפי' דוק .ומיהו קשה מה צורך למידק הא ג' דאפילו פירות מן התורה לית ליה וכי נמי דרך נשים
מביא וקורא הא מתני' היא בהדיא בפ"ק דביכורים ליתן פירות לבעליהן כמו שכתבו התוספו' לעיל,
הקונה ג' אילנות מביא וקורא וכו' ,ועוד קשה מאי מ"מ אין הקרקע קנוי לכל מה שירצה ואם לאו
פריך הא כב רמשני לעיל הב"ע בזמן שאין היובל דכתיב ולביתך לא הוה מביא ביכורי אשתו אבל
נוהג ,ונראה דהנך תרי קושיי מיתרצן אהדדי בעלמא היכא דקנוי קרקע לכל מה שירצה לא צריך
דמשום הכי פריך מדיוקא דמתני' דהקונה שני קרא דסברא הוא דקנין פירות כקנין הגוף דמי ,וכן
אילנות ולא ממתני' דהקונה ג' אילנות דהתם קשה מאי פריך מאידך דהיה בא בדרך וכו' דודאי
התירוץ פשוט בזמן שאין היובל נוהג דומיא דסיפא דהתם לא מתה לא שאין קרקע קנוי לו לכל מה
דקנה אילן וקרקעו אבל כי פריך מדיוקא דהכא שירצה ,ועוד קשה לאידך דמשני רבי יוחנן טעמא
עדיף טפי דקס"ד ג' דומיא דשנים מה שנים בכל זמן דידי נמי מהכא משמע אעפ"י שאין קרקע קנוי לו
לא אף ג' בכל זמן מביא וקורא ,ומשני הכא נמי לכ למה שירצה כי הכא ופשטא דשמעתין נמי קשיא
בזמן שאין היובל נוהג כלומר כי דייקת הא ג' היינו דמשמע דלא נחית אלא אדעתא דפירי לחוד ואפילו
הכי קנין פירות כקנין הגוף דמי וצ"ע ועיין בסמוך
בזמן שיש קנין קרקע.
)אמרי בינה( ותבין.
)אמרי בינה(
רש"י בד"ה ביובל ב'שמנו יש' כו' עיין בדברי
הרמב"ם ז"ל פ"ד מה' ביכורים הלכה ז' דמפ' פי'
735
