Page 739 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 739
Pg: 739 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
האשה קדים אף דהוא מדרבנן כיון דשעבודם על )אמרי בינה(
בעל הנכסים הוא הוא האב.
גמ' א"ל רבא הכי השתא כ' הרשב"א דרבא ס"ל
)משמרות כהונה ,ועד לחכמים ג( שעבודא ל"ד אלא דהכא שכתב שעבוד בפי' לכ"ע
שעבודא דאורייתא והקשה מהר"ם שיף ז"ל א"כ
תוס' בד"ה יתומים שאמרו כו' וא"ת ולשבוע מאי פריך מדתני אברם חוזאה נימא שאני הכא
היכי משכחת לה לר"א דאמר אין נזקקין וכו' ששעבד בפי' ונ"ל דה"פ דתקשה למ"ד שעבודא
אלא א"כ רבית אוכלת בהם וכו' עכ"ל וגם דאורייתא מהאי ברייתא דתני אברם חוזאה
הרשב"א ז"ל בחדושיו הקשה כן ותירץ כתירוץ דפלוגתא דאמוראי הראשונים היא רב ושמואל
התוס' יע"ש וק' לי דלפי מ"ש בתשו' סי' אלף וט"ו ור"י ור"ל וע"כ דס"ל דאע"ג דמדאוריית' היא לא
והביאו מרן הרב"י בסי' ר"ן דאם נתפייס הב"ח גבי מיתמי אלא מזיבורית הפך סברת רבא ולא
לנכות מחובו כדי ליפרע תכף דכיון דאיכא רוותא מצינו באמוראי הראשונים שנחלקו בסברה זו
ליתמי נזקקין דהוי כמו רבית אוכלת בהם א"כ ועוי"ל דע"כ ס"ל להאי ברייתא שעבודא דאורייתא
אמאי לא תירץ כאן דמשכחת לה בכה"ג ולתוס' לא דאי ס"ל ל"ד מאי רבותייהו דניזקין דקתני אפי'
ק' דאפשר דס"ל דזה לא דמי לרבית ומזונות דכאן
לא הוי אלא הרחקת הנזק וכמ"ש הרב מוהרימ"ט ניזקין.
בחח"מ סי' ב' יע"ש אך על הרשב"א תמיה לי למה )משמרות כהונה ,ועד לחכמים(
ליה לתרוצי בא נפי דחיקי לוקמה בכה"ג וצ"ע. דף נ ע"ב
)אור יקרות(
גמרא אמר ר"ח לפי שאין קצובים כו' הרמב"ם גמ' והא מזון האשה והבנות כמאן דכתיבי וכו'
ז"ל פסק כר"ח דטעמא הוי לפי שאין קצובים ק"ל למ"ש בע"הת שער א' סי' ד' דה"ט דגבי סידור
והריטב"א ז"ל בחדושיו הקשה דבריו אהדדי דהוא אין מסדרין מזון אשתו משום דב"ח שעבודיה
זל פסק דהמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב אינו חיוב מדאורייתא ומזון האשה מדרבנן ולכך דאוריי'
אפי' לגבי ב"ת כמ"ש בפכ"ט מה' מכירה וגבי לוקח קדים לדרבנן וכ"ז למזון האשה דבחיי בעלה אבל
מין הגזלן וטרפוה ממנו כתב דהשבת גובה מב"ח אחר מיתת בעלה בלאו האי טעמ' לא נביא כדתנן
ואין לומר ולחלק בין היכא דאית ליה הנאה ליהכא אין מוציאין למזון האשה והבנות מנכסים
דלית ליה שהרי גבי ערב פסק בהלכות מלוה דלא משועבדים מפני תיקון העולם ע"כ לפ"ז מאי פריך
משעעבד בדבר שאינו קצוב וערב אית ביה הנאה הגמ' נימא דשאני הכא במזון האשה והבנות
קרי ליה גמרא וכן גבי מזון בת אשתו דאית ליה דמדרבנן הוא וחוב שהוא דאורייתא גם לענין
הנאה שנושא את אמה ועם כל זה הוצרך הרמב"ם קדימה קדים להו דהאי פירכא היא לעולא ואיהו
לטעם אחר משום שנתנה בשעת הנשואים ותימה ס"ל שעבודא דאורייתא כדאיתא בסוף ב"ב וי"ל
מהרבנים הרב בעל פני שמואל והרב בעל פני משה דפריך משום דמתני' קתני מפני תקון העולם אלא
בח"ב סי' ל' שהסכימו לחילוק זה יע"ש ואפשר דהיא גופה קשיא לדברי בע"התל מ"ל מפני תיקון
לחלק בדוחק לההיא דלוקח מן הגזלן דלזמן שחל העולם הא מדינא הכי הוא ונר' משום דמתני' דתמא
חיובו של מוכר כבר הוא קצוב נמצא דהחיוב קתני אפילו שעבדו האחין וכמ"ש התוס' ר"פ
הנושא ע"ש ובכה"ג דשעבדו החאין ודאי דמזון
והקצבה באים כאחת דוק.
)אור יקרות(
739
