Page 743 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 743
Pg: 743 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
כמו שביארנו בפ"ג דכתובות וכו' עכ"ל .ודרכו זה תוספות ד"ה הלכה כאבא שאול בעי כתבו בסו"ד
השני הוא תמוה וכולו מקשה חדא דא"כ מאי קא' וז"ל אפילו יסבור כאבא שאול בעי איניש מיתן זוזי
בסוגין מנסר קלב"מ ואידך וכו' ומאי קושיא לוקמא בגין דמתקרי מהימן אבל כו' ונ"ל לישב הירוש' לר'
בכה"ג ועוד דהוא ז"ל פסק לההיא דר' ירמיה חיים דהאי דקאמר בעי איניש מייתן זוזי כו' בתמיה
דמשעת הגבהה הוא דקנה וכו' כמ"ש בפ"ז מה' כלומר דוקא משום שבועה לא תמנע משום דקרי
חובל דין ו' וז"ל המנסך וכו' והיאך יתחייב זה ליה נאמן אבל ממון לא מפסיד דוכי זוהי הדרך
לשלם והרי הוא מתחייב בנפשו מפני שמעת דבעי איניש מיתן זוזי כי היכי דליקרו ליה איניש
שהגביהו נתחייב לשלם ואינו כוו' וא"כ מאי מהימנא וזה הפירוש יותר נכון בירושלמי דלהתוס'
רותקיה כאן לפי זה מכיון דבגמרא מוקי לה כרבי
ירמיה והלכתא כוותיה ועוד היותר קשה דכאן כתב העיקר חסר ודוק.
דהטעם דמשלם לפי שהוא שוגג וסיים כמו )ידיו של משה(
שביארנו בג' מכתובות ושם כתב בהפך .וז"ל
ויסתלק מן התשלומים לפי שאין אדם כו' לפי שכל ומה שכתבו וי"ל דנעשו הלוקחים וכו' ,קשה
עבירה שיש בו מיתת ב"ד אין תשלומים ואפי' דבפרק הזהב דף מ"ז ע"ב כתבו התוספו' בד"ה
נשרפו חיטיך דתרי תקנות הוו חדא שלא יקנו מעות
לשוגג כי עכ"ל וצ"ע. וחדא שתקנה משיכה לחוד דאי מעות קונות ואמר
)אור יקרות( המוכר ללוקח נשרפו חיטיך ואי משיכה אינה קונה
יאמר הלוקח למוכר נשרפו חיטך ,והכי דייק לישנא
וליכא דיהיב להו וכו' פירי ,ק"ק ומה תועלת לו דרבי יוחנן התם דבר תורה מעות קונות ומפני מה
בהבאתם ויוזלו גם אצלו ,וי"ל דשאר כל אדם מניח אמרו משיכה קונה ולא קאמר ומפני מה אמרו מעות
הפירות אצלו לתועלת שמא יוזלו ,ולכך אינו דוחק אינן קונות ,אלא ודאי תרתי קאמר דבר תורה מעות
המוכר לתת לו פירות ,אבל בזה אם אתה אומר קונות כלומר ומשיכה תקנתא דרבנן גם מפני מה
שלא יוכל לחזור ידחקנו לתת לו הפירות ,ואף שאין אמרו משיכה לבד קונה ולפחות לא תיקני משיכה
לו תועלת בהבאתם ,גם אין לו תועלת בהנחתם, בכסף שלא יאמרו לו נשרפו חיטיך בעליה ,והיינו
טעמא דמעות אינן קונות והיינו נמי טעמא דמשיכה
וטוב לו לקבלם שמא יתייקרו ויחזור בו היתום. לחוד קונה דוק כי חריף הוא .והשתא קשה כי נמי
)שרביט הזהב( משיכה לא הוה קונה לא מצי לוקח למימר למוכר
כן דבההיא הנאה דיכול לאוכלם וכו' הוי שומר
בא"ד וקבורה דאשה וכו' ,ק"ק דבקבורתה אינם
חייבים ,כתובות ריש פרק אלמנה נזונית ,ובש"ע שכר וצ"ע.
סוס"י צ"ד ,ול' הרמב"ם בעת שימכרו קרקע )אמרי בינה(
לקבורה וכו' ,או למזונות ,ופי ה"ה קבורת האב או מתני' המטמא והמדמע והמנסך וכו' וכתב
האם ע"כ ,וצריך לפרש לשון התוס' קבורת האשה, הרמב"ם בפי' המשנה ז"ל והמנסך אפשר זה על
כגון אמם שהם יורשים כתובתה חייבים בקבורתה, אחד מב' דרכים כו' והדךר השני שינסכהו לע"ז
וצ"ל דגם הכסות בכלל המזונות ,ריש סי' צ"ד וידע שהיין אסור בזה דניסוך כשיהיה מזיד בנזק
ולא ידע שהוא חייב סקילה כשמנסך כו' לפי שאם
וקי"ב ס"ז. היה יודע ג"כ שהוא חייב סקילה לא היה חייב
)שרביט הזהב( תשלומים לפי שעיקר אצלנו אין אדם מת ומשלם
דף נג ע"א
743
