Page 747 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 747
Pg: 747 - 24-Back 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
ביד לוקח כלומר כאילו ביד לוקח מאחר שסיימו, דה"ק אפילו תימא דאסור לבטל איסו' לכתחילה מן
אי נמי לקושטא דמילתא השיבו ביד הלוקח ומה התורה כו' ע"ש .ולפ"ד ממילא תשו' מוצאת למ"ד
ששאלו ביד מי הכוונה אם עדיין בידו לכתוב ויכול דאינו אלא מדרבנן דאין ראיה מכאן לומ' דהוי
לפ ...והרא"ש שסבירא ליה דברים כפשטן בין בכל מדאורייתא ודוק .והן עתה ראיתי שגם הרפ"ח ז"ל
שבידו נאמן בין ]אין[ ביד מי האריך לתקן ותראנו במים חיים בליקוטי י"ד סימן צ"ט הביא ראיה הלזו
לומר דביטול איסורין אסור דאורייתא וגם הרב בני
משם ודוק. חיי ז"ל בהשמטות לי"ד שם הביא הוא ג"כ ראיה
)תרומת הדשן( זאת וע' להרב או יקרות בחי' למכילתין ולעט"ר
צרור המר דודי לי הרב קול אליהו ז"ל ח"א בחי"ד
שם גוילין שלו וכו' ביד מי וכו' ,ק"ק מאי נפקא סי' ט"ז ולמרן מלכא שורשי הים דפ"ח ע"ב שכל
מינה בשאלה זו ,והב"ח תירץ ,והש"ך הקשה עליו, הנביאים הללו נתנבאו בסגנו' אחד לדחו' הראיה
ותי' דר' אלעזר חשב בפשיטות שנתנו לו מתנה, הלזו ותבט עיני שם למ"מ דפ"ט ע"ב דרמי ומקשה
ולזה אם היה ביד המקבל ,אינו נאמן דאין כאן סוגית בב"ק דצ"ה ע"ב דמבעיא לן שם לר"מ אי
הפסד שכר ,עד שנאמר מתוך ,ועם שסיים שהוא קניס שוגג אטו מזיד בגזלן ואסיקנא דלא קניס ע"ש
כפתור ופרח ,נלע"ד שהוא דוחק ,וכמ"ש על הבח, ואלו הכא אסיקנא דב דאורייתא קניס והצ"י ועי'
דזהו עיקר מה שהיה צריך לשאול ,אם מתנה או להו"ב סודא חיים בחי' שם לב"ק ,דפי' דהתם
מכר ,ומהיכן החליט שהוא מתנה ,ותו דבעיקר דינא בשוגג קרוב למזיד מבעיא דאלו שוגג חמש לא
נ"ל דמתנה דינה כמכר ,וכדאמרינן בכל דוכתא, קניס ר"מ בדאורייתא כדאמרי' במבשל בשבת
אלולי דהו"ל הנאה מיניה לא הוה יהיב ליה ,אבל
נעלם מעיניהם לשון הרא"ש וז"ל ומה ששאל לו ע"ש.
ס"ת ביד מי ,לברר הדבר שאל לו ,שאם לא שאל )מאמר מרדכי(
לו ,והשיבו נאמן אתה לפסול ס"ת ,היינו טועין
לומר ,שלפי שהיה ביד הלבלר ,ולכך ברר הדבר שם רש"י בד"ה כל שבידו וזה לשונו :לעשות
שאע"פ שהיה ביד לוקח נאמן ,ועי"ל ששאלו כדי בשעה שמודיעו עד כאן .קשה ודילמא כל שבידו
לידע איך ישיבנו ,שאם היה ביד המוכר ,היה א"ל כלומר קודם שיצאו מידו כההיא דלקמן אמר ליה
סתם נאמן ,וכשאמר לו ביד לוקח ,הוצרך לומר ספר תורה ביד מי וכו' ,משמע דאי הוי עדיין בידו
היה נאמן ,והנה הרא"ש נמי סבירא ליה הכי כאשר
מתוך וכו'. יראה הרואה ,ויש לומר דהכריח רש"י מההיא
)שרביט הזהב( דלקמיה דהא דאמר רב אמי שורת הדין אינו נאמן,
נראה דסבר כאביי והשיב לו רב אסי הכי אמר רבי
דף נה ע"א יוחנן וכו' כרבא ומה שמקשה לקמיה ודילמא
דשמעיניה דפגיל היינו לקיים סברת אביי ולא
משנה ,שלא נודעה פי' שלא נודעה כלל ,אבל כרבא ,והשיב אי לאו וכו' דדילמא לבתר הכי קאמר
נודעה ,בין נודעה בתחלה קודם שהקריבה ,בין להשיב כרבא ודילמא דחזיניה בפשפש וכו' ,הרי לך
לבסוף אחר שהקריבה ,ורבים היינו שלשה ,וכן דקא מוכיח לסברת אביי בעת העבודה ולא לאחר
פירש בירושלמי ,ועי' בתיו"ט שאפשר שהרמב"ם העבודה ,ולפי זה הא דקאמר ליה ספר תורה ביד מי
חולק ,ובעי' בגלוי לגמרי יע"ש וצ"ע אם ידעו שנים דמשמע שסבירא ליה כאביי ,רוצה לומר אם הוא
שהיא גזולה והעידו לכמה בני אדם ,אם נקראת עדיין לא סיים ,ואי סיים כאילו ביד לוקח ואין לומר
747
