Page 744 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 744
Pg: 744 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
תוס' ד"ה גזלן הוא וכו' ,ובהכחשה ממילא וכו', שם השתא לאזוקי קא מכווין ,משמע דאף
פי' בהכחשה דהדר בריא ,אבל בהכחשה דלא הדר דמתכווין להזיק אוסר ,ובש"ע בשם ת"ה דאם הגוי
בריא ,משלם כשעת הגזלה ,כדאיתא בב"ק דצ"ה, מסכסך להכעיס מותר ,ואדרבא יש לשתותו בפניו,
וסוברים התוס' ,דבמכחיש בידים ,אפילו הדר בריא ש"ע יו"ד סוס"י קכ"ד ,ויש לחלק ,ולשמואל דאמר
חייב ,וצריך לידע מנ"ל הא עד שמביאים ממנה
ראיה ,ועל כגון זה אמרינן ערבך ערבא צריך ,ואולי מערב ניחא.
מצאו זה באיזה מקום ,וצ"ע ,כי בגמ' לא חילק בין )שרביט הזהב(
הדר בריא ,ללא הדר. שם כדי שלא יהא כל אחד הולך וכו' ,ק"ק במנסך
)שרביט הזהב( למ"ד מנסך ממש ,מוכרח דאיירי במומר כמש"ל,
ותיקשי אם זה שנסך רשע ,כל ישראל מי הוחזקו
וטעמא דקנסו שוגג אטו מזיד משום דאתי ח"ו רשעים לנסך ,וגם יהיו ח"ו מומרים ,ויש
לאיערומי ויעשה במזיד ויאמר שוגג הייתי כדאמר לדחוק דלא פלוג רבנן במזיקים ,ואם נאמר דחזקיה
לקמן דף נ"ד ע"ב ,ומיהו קשה דהתם משמע דהכא
לא שייך הערמה ומשום הכי לא קניס רבי יהודה ור"י מפרשים כשמואל ניחא הכל.
)שרביט הזהב(
וצ"ע עיין שם.
)אמרי בינה( שם אי הכי אפילו במזיד נמי וכו' לכאורה נראה
דמיירי דליכא עדים ולכן צריכינן להודעתו וא"כ
ומה שכתבו וי"ל דאי קנסינן להו וכו' קשה לקמן קשה לר"י דקאמר ומ"ט אמרו במזיד חייב שלא
דף נ"ד ע"א דפריך לר"מ מההיא דדם שנטמא וכו' יהא באו"א הולך ומטמא ואומר פטור אני כו' אכתי
דלא קניס ר"מ שוגג אטו מזיד אמאי לא משני הכי ק' מה הועילו חכמים בזה דילך ויטמא ויאמר שוגג
אני ונראה לפרש דמיירי דיש עדים דיודעים שהזיק
דאי קנסינן להו ממנעו וכו' וצ"ע. אבל אינם יודעים של מי הוא ולכך צריכינן
)אמרי בינה(
להודעתו.
דף נד ע"א )אור יקרות(
גמ' באתריה דר"י חמירא להו שביעית דההיא דף נג ע"ב
דאמר ליה לחבירו וכו' א"ל אנא לא אכלית
פירות שביעית כוותך וכו' ע"כ ק"ל דמ"מ מנ"ל תוס' ד"ה גזלן הוא וכו' תימא היכי מדמי וכו'
דחמירא להו שביעית יותר משבת דהא דלא קא"ל ובהכחשא ממילא וכו' עכ"ל .ק"ק לפום סברא
דהשתא תק' להו דמאי קושיא הרי אף דשמיה הזק
אלא אנא לא אכלית פירות שביעית וכו' היינו משום בשוגג פטור והכא נטמאה מאליה או חמץ ועבר
דבאמת כך היה שהיה אוכל פירות שביעית ולא היה עליו הפסח הוי בשוגג ועוד קשה דמאי ראיה מייתו
מחלל שבת וצ"ל דקי"ל להש"ס וידע דההוא גברא מהכחשא ממילא דהדר בריא והא התם אי לאו הדר
בריא אע"ג דמממילא חייב והא דהכא נמי הוי
היה מחלל שבת נמי והיה מפורסם בכך ואפ"ה
חבירו לא השיב לו אלא דהיה אוכל פירות טעם דכותא דלא הדר בריא וי"ל דוק.
)אור יקרות(
שביעית ולא השיב לו דהיה מחלל שבת אלא ודאי
משום דשביעית חמירא להו יותר משבת וק"ל.
744
