Page 749 - motiv_otzar mefarshim vchidushim.motiv_otzar mefarshim vchidushim.1A
P. 749
Pg: 749 - 24-Front 22-02-27
אוצר מפרשים – גיטין
עוזינו נר"ו בס' חקק"ל ח"א ביו"ד סי' מ"ז בענין כרי' וכסתות שלא היה מהלך אלא ע"ג מילת
הוראת שעה דלא כל הרוצה ליטול את השם יטול עכ"ל כל הרואה יתמה מה בא רש"י ז"ל ללמדנו
לעשות הוראת שה אלא צריך שיהיה גדול הדור הלא הפירש הוא כך בגמ' וכן ראיתי מי שהקשה
כאליהו בהר הכרמל וכב"ד דר"א ור"א יע"ש והכא ותירץ דלר"שי קשה אם אם נאמר שהיו נגררות
דתקון היה לעשות הוראת שעה ולא להקפיד על ע"ג כרים וכסתות מ"מ הוא דרך בזיון נגד שאר
הלעז שיאמרו דבע"מ קריבין ע"ג המזבח והוא העם שאין דרכו להיות ציציותן נגררות לזה פירש
יותר רע משחוטי חוץ כפלי כפלים או להורגו משום רש"י ציצית טליתו כלו' כנפי כסותו ולא הציצית
מוסר להוראת שעה אע"ג דל"א מחוינא ומחוינא ממש עכ"ל ויתמהני מפי' זה דהא הרואה יראה דברי
אלא מוכרח דלא החשיב עצמו כי הוא ראוי לעשות רש"י דב' ציצית של טליתו ולא קאמר כנף והוי
הוראת שעה ,ובאמת ענותנותו זאת החריבה את כלשון הגמ' ,ממש שהיתה ציצתו והבר' לתרץ דבא
ביתינו וגלינו מארצינו :ו היינו ע"ד שפי' הרב הנז' רש"י ללמדנו דלא נפרש דברי הש"ס דקאמר
שהיתה ציצתו נגררת ע"ג כסתו' דפירושו שערות
נר"ו. ראשו מלשון ציצת ראשו דפירושו שערו
)אברהם את עיניו( וכדאמרינן בביצה פ' משילן דף ל"ז אמר אביי להן
נקטוה בציצתה ואפקוהו והכא נפרש כך שהיה לו
שם .שדר עלייהו נירון קיסר .נראה פשוט דהמלך שערות ראשו נאות ויפות וארוכות וצהובות וכמו
של רומי נקרא קיסר ,הוא ר"ל אמפרטו"ר ,אך שהיה לו לאבשלום להוד ולתפארת והיו נגררות
השרים אשר מזרע המלוכה נקראים בתוארים ע"ג כרים וכסתות כשהיה מהלך ושש ומתפאר אלא
שונים ,ומחברים עם תואר כל אחד שם קיסר, פירושא הוא ציצית של טליתו היה נגררת ולא היה
דהיינו נירון קיסר ואספניוס קיסר כמו שתאמר ביזוי לפי שלא היו נגררות בארץ אלא ע"ג כרים
פקיד הקיסר ,גזבר קיסר ,יועץ קיסר ,וכן עתה
במלכות פרס יש שרים מזרע המלוכה שנקראים וכסתות ודוק:
בשם נאיי"ב אל צלטנ"ה ,וכן חסא"ם אל צלטנ"ה, )מתת אלהים(
וכיוצא בזה ,וכן המלך קורין אותו שא"ה זאד"ה,
ר"ל בן המלך ,כמו שקורין באירופ"א לבן המלך לענין דמשמע שם בכל הדף זמנין דקיסר הוי
מלך וזמנין משמע דקיסר הוי פחות ממלך ,יש
בשם פרינץ: לומר כדאיתא פרק חלק )סוף דף צ"ח עב( כגון
)בן יהוידע(
קיסר ופלגי קיסר.
אמר קב"ה בעי לחרובי ביתיה ובעי לכפורי ידיה )חידושי מהר"א אמיגו(
בההוא גברא .נראה דהיינו דאיתא בויקרא רבה
סדר אם בחוקותי על פסוק ונתתי שלום בארץ ג' ענותנותו של ר"ז ב"א החריבה מקשים מה ענוה
דברים ניתנו מתנה לעולם וכו' ,ויש אומרים אף שייך בזה ושמעתי מהרב כמהר"ר בכור אהרן
נקמתן של אדום שנאמר ונתתי את נקמתי באדום אלחאדיף נר"ו מעיה"ק טבריא ת"ו עמ"ש דהיראת
ביד עמי ישראל כלומר דנקמתם של אדום הוא שעה כדי לעשות צריך גדול הדור כאליהו כהר
מתנה בעלמא לישראל כי ישמח צדיק כי חזא נקם הכרמל הלא"ה אינו יכול והכא היל עשות הוראת
דמן הדין הם היו חייבים ליחרב הבית דוק .ומיהו שעה להקריב בע"מ או להורגו למוסר אינו אלא
קשה דקב"ה לא עביד דינא בלא דינא .ומה טעם ענותנותו דלא החשיב עצמו לגדול הדור זת"ד
ינקם מהם ,וי"ל משום דעברו על ציוויו כדכתיב נר"ו .ועיין בס' פת"ע ואמרתי אני עמ"ש אדון
749
